דּוֹמֶה ... / על-פי "משל קטן" מאת פרנץ קפקא /

שיחתי עם חתול

אני בשלי והוא

בתעלול

אני שלו

והוא לא ממש שלי

חתול בעצמו לעצמו

תביא לי ליטוף

גם את חלב הבוקר שכחת

מה אני בעינך? חטוף

(וודאי התכוון לחצוף)

.

גדי יקר, יקר, 

מה שלומךָ? 

תודה רבה-רבה-רבה לךָ. <לב>

רבקה

---

למראית עין, זועק: חתול ענק ממתין לנו אך זה לא נראה כך במבט ראשון. תודה רבה לך רבקה היקרה, שבוע טוב ומיטיב. 

תודה רבקה יקרה  על השיר העוצמתי בהשראת "משל קטן" של פרנץ קפקא .השיר שכתבת מתאר את מציאות חיינו, מצב של תחושת חירות ואופטימיות בתחילה, המתחלפת בהדרגה בתחושה של לכידה ומצוקה. המכשולים והמגבלות שמוצבים בדרכו של האדם מגבילים את אפשרויותיו ומובילים אותו אל עבר סכנה בלתי נמנעת.

נקווה לימים טובים יותר.

שמוליק

מפחיד! איך הכל סוגר מכל כיוון עד החתול הממתין ואין מוצא! 

הקירות הלבנים הולכים ומצטמטמים עד -

שהם הופכים למסדרון צר וארוך ואין פניות

אין חדרים שאפשרלברוח ולהסתתר בהם

והחתול...

החתול ממתין בסוף לאכול אותנו.

כן רבקתי, זה המצב, אנחנו העכבר הקטן והחתול הענק מחכה לנו שם בסוף.