לְצַיֵּר אֶת הַתִּקְוָה

ברגעים של עצב את מציירת את הכאב ולמרות הכול את מתפללת ומנסה לצייר את התקוה. תודה רבה לך אביה היקרה, יום טוב. שהתקוה תהיה בלב והיא לא תברח.

כמה יפה תארת את התקוה

גם אני תארתי אותה בשירי-ממש מעל שירך.

יום טוב ושקט פעמיים כי טוב

באהבה

מרים

כְּשֶׁאַתְּ עֲצוּבָה 
וְהַלֵּב כּוֹאֵב
אָז עִם מִכְחוֹל וּצְבָעִים
עַל הַקַּנְבָס,
אַתְּ מְצַיֶּרֶת
אֶת הַתִּקְוָה וְהַכְּאֵב 
שָׁם בַּשָּׂדֶה חַמָּנִיּוֹת.

שיר מרגש כתבת אביה יקרה , אכן תמונה אחת טובה  מאלף מילים לתאר את הזעקה המדממת , את הכאב והתקווה.

נקווה לימים טובים יותר.

יום שלישי מבורך

שמוליק

עליו את משרטטת קווים לתקווה. כן, הלב כבר מתקשה לשאת את הכאב. די! 

.

הלוואי שיכולתי גם אני ... 

אביה אהובה, יקרה, 

אַתְּ תמיד מעניקה לי מעין ליטוף לחיים שלנו, לחיים שלי, היום -

יום  שנמשך כבר כמעט שנה. 

(לא לטעוֹת: אני אוהבת אֶת שירתךְ מאז, מלפנֵי-כן, ו- אני לא

מחמיאה לךְ מתוך כוונה כלשהי. בסדר?)

המשך יום נעים ותודה רבה-רבה-רבה לךְ, אביה, משוררת. <לב>

רבקה

---

והנחמה   , 

כשלו צעדיה

מבין אותך כל כך.... הלואי והייתי יודע לצייר