אם

.

ברשותךָ, אדם, להלן הקריאה שֶׁלִּי, בְּלִי כוונה לפגוע:

בשירךָ, אני קוראת פְּנִיָה וְדִרְבּוּן (אֶל מישהו) באופן הבא:

אִם, מילת תנאי ומילת מפתח כאן, מרפררת ישירוֹת ל-...If 

(אִם ...) מאת רודיארד קיפלינג.  

ההבדל נעוץ לא רק בתוכן, אלא גם במשלב הלשוני, ובאופן

בולט: 

קיפלינג כתב באנגלית זורמת, ברורה, עכשווית בזמנו. גם היום. 

"אִם" שהעליתָ אַתָּה, אדם, כתוב בעברית הנוטה להיות תנכית, 

נביאית (של הנביאים), ולעתים נוצר פער מגוחךְ - למשל:

"וְנִפַּחְתָּ עִמָּה רוּחֲךָ"

בימינו, קיימים שני (2) ביטויים דומים במשמעוּת שלילית: 

תִּפַּח רוּחֲךׂ! (קְלָלָה)

נָפַח רוּחוֹ (מֵת)

יהיה מעניין לקרוא אֶת שירךָ בעברית בת-ימינו (בשבילי, בוודאי). 

תודה רבה-רבה-רבה ורק טוב, אדם, יקר. <לב>

רבקה

---

אופטימי - האדם הוא זה שצריך להפיח בנשמתו את הרוח, להשיבה אליו. לא יכנע לעולמים. תודה רבה לך אדם היקר, ערב טוב.

השאלה ,

המחיר

לעולם לא לומר נואש. לקום מן העפר ולהפיח רוח חיים מחודשת. מחזק ומרגש שירך.