מוֹשִׁיבָה ...

אנשים מסביבך גם הם כמותך עייפים מן המסע ואת מנסה להרגיעם באומרך כי כל הנצח מסתים במותך. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב ושבוע טוב ומיטיב. השאלה אם הצלחת במשימתך להרגיע את הסובבים אותך ?

לא רק את עייפה מהמסע - הם כמוך 
ומבקשים סוף - נקודה
ואת המרגיעה שאומרת

כָּל הַנֶּצַח מִסְתַּיֵּם בְּמוֹתִי

נ ה ד ר

זֶה שִׁיר הַרְגָּעָה 

עַל הַמַּצָּב הַנּוֹרָא

בּוֹ אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים

כִּי כֻּלָּם כְּבָר עֲיֵפִים

וְאַתְּ הֲרֵי יוֹדַעַת

שֶׁיַּגִּיעַ גַּם הַסּוֹף

גַּם אִם זֶה יִקַּח

נֶצַח נְצָחִים.

תודה רבקה יקרה על שיר הרגעה על המצב בו אנו נמצאים עכשיו. לכל דבר יש סוף גם לנו.

יום שני מבורך

שמוליק

ואת רוצה סוף

סבל רב מורגש כאן

את משפחתך

ויש לדלג על הצורך הזה למות 

לגיל זקן יותר

אך...

בחרת ...

יום טוב יקרה 

רוצים קצת מרגוע לנפש. 

רגע של רגשנות אופף אותך, ואת מנסה להסביר כי הרגעי הוא הדבר שצריך להתמקד בו, אין שום דבר נצחי אולי פרט למוות. אולי...

ומחבקים 

וכמו שנאמר....

עד מאה ועשרים

רבקתי היקרה,

אני כל כך מבינה אותך, את העייפות הזו.

העייפות שאופפת אותך, 

וכשאת עם יקיריך, אלו שיצאו למסע,

את מגלה כי גם הם, גם הם לא מוצאים מנוחה שם, בתוך הנצח...

מחבקת אותך רבקתי האהובה

אולי החיבוק יסיר קצת מהעייפות הזו.

.

נוריתי יקירתי, 

תודה רבה-רבה-רבה על החיבוק, על ההבנה, על בכלל. אני זקוקה

לו. באמת.

אוהבת אותך כל עוד, <חיבוק> 

שלךְ, <לב>

רבקה הקטנה

---