סֶפְּטֶמְבֶּר הַיָּפֶה

סֶפְּטֶמְבֶּר הַיָּפֶה
פַּפִּינוּ דֶּה קָפְּרִי שָׁר Melancolie in Settembre,
גַּם חֵמִי רוּדְנֶר שָׁר מְלָּנְכוֹלְיָה אֲהוּבָתִי,בְּעֵינַי חֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר, עִם בּוֹא הַסְּתָו, הַנַּחְלִיאֵלִי וְהֵחָצָב, כְּשֶׁהֶחָצֵר לְאַחַר חֹם הָאֵימִים שֶׁל יוּלִי אוֹגוּסְט
נֶעֶשְׂתָה קְצָת יוֹתֵר נְעִימָה לַמְרוֹת שֶׁעוֹד יֵשׁ לִפְעָמִים "חֹם קִיצוֹנִי"
סֶפְּטֶמְבֶּר הוּא חֹדֶשׁ נֶהְדָּר!
קוֹדֶמְכל עוֹד מְעַט יֵשׁ לָנוּ הֲמוֹן חַגִּים, הֲמוֹן חֳפָשִׁים, הֲמוֹן אֲרוּחוֹת חֲגִיגִיּוֹת וַהֲמוֹן....יָם! הַיָּם בְּסֶפְּטֶמְבֶּר הֲכִי טוֹב לְדַעְתִּי.
(תַּאֲמִינוּ לִי אֲנִי מְבִינָה מָתַי הוּא טוֹב וּמָתַי הוּא פָּחוֹת) הַמַּיִם שְׁקוּפִים (כָּמוֹנִי) וַחֲלָקִים (גַּם כָּמוֹנִי...) -
הַיָּם רָגוּעַ וְשָׁלֵו כָּל כָּךְ. הַחוֹף כִּמְעַט פְּרָטִי. כִּמְעַט רַק שֶׁלִּי
צוֹעֶדֶת הַרְבֵּה בּוֹחֶנֶת כָּל גַּל, כָּל צֶדֶף. מוֹצֵאת הֲמוֹן אוֹצָרוֹת כָּאן
הַיּוֹם פָּגַשְׁתִּי בַּיָּם דָּג קָטָן וּמוּזָר לֹא רָאִיתִי עוֹד שֶׁכְּמוֹתוֹ
הוּא הָיָה מֻטָּל עַל הַחוֹל קָרוֹב לַמַּיִם ,מָצָאתִי כּוֹס חַד פַּעֲמִית וּמָשִׁיתִי אוֹתוֹ מֵהַמַּיִם.
עָבַר בָּחוּר צָעִיר וְאָמַר לִי : "הוּא מֵת!"
אָמַרְתִּי לוֹ "אַל תִּדְאַג אֲנִי לֹא הוֹלֶכֶת לַעֲשׂוֹת לוֹ הַנְּשָׁמָה מִפֵּה לְפֵּה"
שָׁאַל: "אַתְּ יוֹדַעַת אֵיזֶה דָּג זֶה"? עָנִיתִי לוֹ : "נִרְאָה לִי שֶׁזֶּה כָּרִישׁ קָטָן" ?
וּבְלִבִּי אָמַרְתִּי: "גַּם אַתָּה בֶּטַח כָּרִישׁ. לְפִי הַמַּבָּטִים שֶׁלְּךָ -
רוֹאָה שֶׁבָּא לְךָ לִטְרֹף אוֹתִי. וְגַם לְהַנְשִׁים אוֹתִי. הָיִיתָ מֵת!".
אֲבָל לֹא אָמַרְתִּי. מַסְפִּיק שֶׁיָּדַעְתִּי ?
בְּסֶפְּטֶמְבֶּר חָזַרְתִּי לַעֲבֹד בְּצַהֲרוֹן שְׁלוֹשָׁה יָמִים  קֻצְּצוּ לִי מְנוֹת הַיָּם
אָז כְּשֶׁמִּזְדַּמֵּן אֵינִי מְנִיחָה לוֹ לְרֶגַע. שֶׁלֹּא יֵלֵךְ לְחַפֵּשׂ לִי אֲחֵרוֹת
וּבַיָּמִים הַפְּנוּיִים אֲנִי שָׂם בַּיָּם בֵּין מַיִם וְשָׁמַיִם
שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר הַשֶּׁמֶשׁ רַק הִתְעוֹרְרָה פִּהֲקָה ,הִתְמַתְּחָה, שִׁרְבְּבָה אֶת קַרְנֶיהָ
וְלִוְּתָה אוֹתִי כָּל הַדֶּרֶךְ בַּחֲמִימוּת מְפַנֶּקֶת.
(הִיא קְצָת מְקַנְּאָה בַּיְּחָסִים הַהֲדוּקִים שֶׁלִּי עִם הַיָּם).
בְּחוֹף הִנַּחְתִּי אֶת הַכִּסֵּא שֶׁלִּי בַּמָּקוֹם הַמַּתְאִים לִי.
אָז תִּרְאוּ מָה זֶה חֻצְפָּה: הוֹפּ הִתְיַשְּׁבָה לָהּ עַל הַכִּסֵּא בְּפִשּׂוּק רַגְלַיִם.
לָקְחָה לִי אֶת הָעִתּוֹן, וְיָשְׁבָה לִקְרֹא וְהִיא מַמָּשׁ מַבְּסוּטָה מֵעַצְמָהּ וְזוֹרַחַת בַּהֲנָאָה
טוֹב, מָה? אֵלֵךְ אִתָּהּ מַכּוֹת שֶׁתָּפְסָה לִי אֶת הַכִּסֵּא? הִשְׁאַרְתִּי אוֹתָהּ שָׁם.
יָצָאתִי לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַטִּיּוּל. לֹא רָצִיתִי שֶׁיַּחְשְׁבוּ שֶׁאֲנִי חֲבֵרָה שֶׁל אַחַת שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּפִשּׂוּק פְּרוֹבוֹקָטִיבִי וּמַזְמִין כָּזֶה. אֲנִי יַלְדָּה מְחֻנֶּכֶת וְאִמָּא לֹא מַרְשָׁה לִי
חֲבֵרוּת כָּאֵלּוּ. רְאִיתֶם אֵיךְ גַּם הִתְמַכְּרָה בְּאִפּוּר בְּצֶבַע זָהָב?
אֲבָל הָיִיתִי בְּמֶתַח: הָזוּתִי אֵין לָהּ גְּבוּלוֹת!
חָשַׁבְתִּי: רַק שֶׁלֹּא תֹּאכַל לִי אֶת הַכָּרִיךְ עִם הַגְּבִינָה וְאֶת שְׁנֵי הָאֲפַרְסְקִים שֶׁהֵבֵאתִי כְּדֵי לֹא לָמוּת מֵרָעָב בְּדִיּוּק כְּשֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת לְהִסְתַּעֵר עַל הַיָּם.
חוּץ מִזֶּה הָאֲוִיר שֶׁל הַיָּם "פּוֹתֵחַ אֶת הַתֵּאָבוֹן" לְאִשָּׁה כָּמוֹנִי
שֶׁמַּמָּשׁ נֶהֱנֵית לְהִתְמַלֵּא בִּדְבָרִים טוֹבִים.כָּל דָּבָר טוֹב שֶׁיָּכוֹל לְמַלֵּא אוֹתִי.
הַיָּם לֹא נִשְׁמַע, הָיָה שָׁקֵט מִתָּמִיד. מַכִּירָה אוֹתוֹ. מִתְחַפֵּשׂ לְתָמִים.
רוֹצֶה לְפַתּוֹת אוֹתִי לְהִכָּנֵס וְאָז יִסְתַּעֵר עֲלֵי בְּשֶׁצֶף. (מַכִּירָה אוֹתְךָ כְּבָר, מַמְזֵר!)
אָה, בְּקֶשֶׁר לַשֶּׁמֶשׁ. עוֹד קְצָת: רָצִיתִי שֶׁתַּעֲלֶה כְּבָר לַשָּׁמַיִם
וּתְחַמֵּם בֵּינְתַיִם אֶת הַמַּיִם כִּי בְּשׁוּבִי, אֶרְצֶה לְהִשְׁתַּכְשֵׁךְ בָּהֶם כְּמוֹ תָּמִיד.
צֶבַע הַיָּם הָיָה מַדְהִים. בְּכָל מָקוֹם - צֶבַע אַחֵר, מַמָּשׁ "שְׁלַל צְבָעִים טֶכְנִיקוֹלוֹר"
לְעִתִּים, נִרְאָה לִי שֶׁאֱלוֹהִים כְּשֶׁמְּשַׁעֲמֵם לוֹ יוֹשֵׁב לְמַעְלָה מוּל פְּלָטַת צְבָעִים
וּבוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ. לְפָחוֹת מְסַיֵּד וְצוֹבֵעַ אוֹתוֹ מֵחָדָשׁ.
מִכְחוֹל בְּיָדוֹ וְהוּא צוֹבֵעַ אֶת הָעוֹלָם שֶׁלּוֹ בְּעֵרֶךְ כָּכָה:
בְּכָתֹם עַד אָדֹם אֶת עֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת, אֶת הַיָּם - בְּכָחֹל, טוּרְקִיז וּתְכֵלֶת,
הָעֵצִים - בְּיָרֹק, הַפְּרָחִים בְּכָל שְׁלַל גְּוָנִים! אֵיךְ שֶׁבָּא לוֹ! הַלְּוַאי וְהָיָה צוֹבֵעַ אֶת כֻּלָּם בְּצָהֹב, כִּי אֲנִי אוֹהֶבֶת פְּרָחִים צְהֻבִּים. מִי שֶׁרוֹצֶה בִּי שֶׁיָּבִיא לִי חַמָּנִיָׁה מְפֹאֶרֶת וַאֲנִי נוֹפֶלֶת מֵהִתְרַגְּשׁוּת מִתְפַּתֶּלֶת לְרַגְלָיו.
"תּוֹדָה, תּוֹדָה, תּוֹדָה, אִישׁ!"
גַּם חַרְצִית תִּתְקַבֵּל בִּבְרָכָה. הַחַמָּנִיָה הִיא הַמַּלְכָּה אוֹ בִּשְׁבִילִי הַמֶּלֶךְ. אָז מָה הַמֶּלֶךְ הִתְעַסֵּק רַק עִם הַמַּלְכָּה? דָּוִד לֹא חָמָד אֶת בַּת שֶׁבַע? אַמְנוֹן לֹא חָמָד אֶת תָּמָר? שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לֹא לָקַח כָּל אִשָּׁה חוֹלֶפֶת? (הָ-1000 הֵן רַק הַרִשְׁמִיוֹת)
אַתֶּם יְכוֹלִים לִרְאוֹת דָּבָר זֶה כְּרֶמֶז אִם אַתֶּם רוֹצִים. מֻתָּר לָכֶם מָה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים.
זוֹ דֵּמוֹקְרַטְיָה כָּאן. הִגִּיעָה הָעֵת לִקְפֹּץ אֶל הַמַּיִם. לְהִשְׁתַּכְשֵׁךְ בָּהֶם .לָחוּשׁ כֵּיצַד הֵם אוֹפְפִים אוֹתִי בְּרֹךְ וּבַחֲמִימוּת אוֹחַ! אֵיזֶה כֵּיף! אֲנִי עוֹצֶמֶת עֵינַיִם,מִתְמַסֶּרֶת!
תּוֹדָה לְךָ יָם אַתָּה נֶהֱדָר!