עירי בליל לבנה

 תער שיחליק  על לחי סהר ייטוף רסיסי לילה

 מסך  מבריק מוכסף ייכס  אמירי עיר

 שתי וערב  מקווקווים ביהלומי ערגה וצער

 שעריה יעקרו ציריה, עיר על יגונה תאיר

הכבישים  יקציעו עצמם ברטט שקט

לבן וכסף בטעם יסמין ויערה.

על הספסל הירוק נעוּרים ירחשו

עיניה דבש ישוטו על לובן עירה.

עיר שכזאת לא עוברת גדרותיה עם לילה

בדרך כלל נחבאת מאחורי צל לבנה

אנשיה חרש הבל פיהם אל רוחה ינשפו,

מול צְעיף  סהר חיוור,  מעל אדמה.