תודעה

תודעה

כַּאֲשֶׁר נִנְעָלִים הַיָּמִים
וְנִּשְׁכְּחוֹת הַמִּלִּים
בִּרְגָעִים אֲסוּרִים
וְהַיָּד נֶאֱלֶמֶת מֵאֲחוֹרֵי
פַּרְגּוֹד זִכְרוֹנוֹת מְהֻסִּים,

אֲנִי מְחַלֵּק אֶת הַזְּמַן
לִמְקַטְּעֵי נְשִׁימוֹת
וּמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת
שֶׁיָּדַעְתִּי לִרְשֹׁם
בָּגִיר צִבְעוֹנִי
עַל לוּחַ שָׁחֹר.

כָּךְ בְּקֶצֶב אִטִּי
יְפַעְפֵּעַ זַרְזִיף הַשְׁרָאָה
אֶל שְׂפַת הַכָּרָה
לְהַכְתִּים אֶת הַלֵּב
בִּנְקֻדּוֹת בּוֹדְדוֹת
הַהוֹפְכוֹת בְּאִבְחָהּ

תּוֹדָעָה לְפֶרֶץ מִשְׁפָּטִים