לְקַלֵּף זִכְרוֹנוֹת בְּשִׁיטַת הַבָּצָל

.

הוֹ. 

חלוקת היום לבתים. 

בָּתִים ראשון ושני  עִם זכרונוֹת ילדוּת בדימויים חיים, נוגעים.  

בית שלישי ואחרון: ערב. הכנה לקראת מנוחה והתחדשוּת.

מצא חן בעיניי. ודיבר אליי. 

תודה רבה-רבה-רבה, תומר, יקר. <לב>

רבקה

---

תודה תומר היקר על השיר בו  אתה משתמש במטאפורה יפה ומעניינת כדי לתאר את תהליך הזיכרון. אתה  משווה את הזיכרונות לבצל, שככל שקולפים אותו שכבה אחר שכבה מגיעים למעמקים. שיר  מקסים.

יום רביעי מבורך

שמוליק

היא הבסיס לכל, מאפשרת לצבור חלומות חדשים. יפה החלוקה לזמנים במהלך היממה.