(קוֹרֶה)

מראות מתרוקנים - התעייפו - 

כמה יפה המשפט

המחשבה טסה בגובה נמוך

הכל הרגל - ואינך לאה...

מקסים

מָתַי נַפְסִיק

לְנַרְמֵל אֶת הַכְּאֵב?

שֶׁאֶת הָאֵנֶרְגִּיָּה

שֶׁבַּגּוּף שׁוֹאֵב... (מתוך שיר שכתבתי ויפורסם בשבוע הבא)

תודה רבקה יקרה על השיר הנוקב והעוצמתי שכתבת המתאר את המצב הנורא בו אנו חיים כיום כאשר אנחנו מנרמלים את המצב והופכים אותו לשיגרה.

גם השיר של לאה גולדברג "למדני אלוהי" עוסק בחיפוש אחר משמעות בחיים, בהתמודדות עם השגרה, ובשאלה כיצד לשמור על חיות ופתיחות אל מול האתגרים והכאבים שבחיים.

"לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום
לבל יהיה עליי יומי הרגל" (לאה גולדברג)

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

כשהלב מתרוקן והנפש עייפה מהמראות ומהמאורעות - את חיה כאוטומט, פועלת מתוך הרגל ולא מתוך להט של בחירה. 

זועק, מעורר תהיות, רגיש - את לא לאה גולדברג שיכולה להתגבר על קשיים מסוימים למרבה הצער.  תודה רבה לך רבקה היקרה, שבת טובה ומיטיבה. כל אחד יש דברים שהם גדולים עליו. 

.

דני, יקר, 

לאה גולדברג לֹא יכלה להתגבר על הקשיים. לכן, ביקשה אֶת 

עזרתו של אלוהים: "למדני, אלוהיי, ... " תוכל למצוא אֶת השיר 

בעזרת גוגל. 

אני כֵּן מסתדרת, כפי שכתבתי. 

תודה שוב, המשך שבת נעימה ושבוע טוב יותר. <לב>

רבקה

---

לאה גולדברג מהסופרות האהובות עלי

ולאן נותר עוד ללכת עם האפור הקודר והמר הזה?

.

אֶל העולם הפנימי שֶׁלְּךָ, שֶׁלִּי, שֶׁלּוֹ. 

תודה רבה-רבה-רבה על קריאה + תגובה, אודי. <לב>

רבקה

---

וכמו שכתבת רבקתי היקרה

הכל נעשה מתוך הרגל, כבר אינני מחפשת הארה

או תגלית גדולה, 

את אלוהים איבדתי מזמן

אז גם תפילה אינני נושאת.

ואין לי אל מי לפנות...

.

נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה. 

אין לךְ מושג כמה אני מודה לךְ על תגובתךְ. 

שבוע טוב יותר לךְ, לכם, לי, לנו, הלוואי. 

שלךְ כל עוד, <לב>

רבקה הקטנה

---

נ"ב: על הערתך בתגובתךְ ב-"ברוכים היום, ... ":

אני יודעת. אני יודעת. לא ברננה ... במקור, אצלי, כתוב: 

"וְשַׁבְנוּ אֶל בָּתֵינוּ לְשַׁקְּמָם." אבל - Vox Populi ... הרי "בתוך

עמי אני יושבת" - לא בבטחה, כמו השונמית. 

חיבוק, נוריתי יקירתי.

---