אֲנָשִׁים. אֲנָשִׁים.מָה ...

תודה רבקה יקרה על השיר המעניין שכתבת . שיר המצייר  תמונה של האדם המודרני, המתחבט בין שאיפותיו ותשוקותיו לבין פחדיו וחולשותיו. אנו מחפשים משמעות בחיים, אך לעתים קרובות נמצאים במרוץ מתמיד אחרי דברים חומריים והישגים חברתיים. אנו מנסים להציג חזות של ביטחון עצמי, אך בפנים אנו חשים חוסר ודאות ופחד. אנחנו יודעים שלחיים יש סוף.

יום שני שקט ורגוע

שמוליק

.

שמואל, יקר, 

תודה רבה-רבה-רבה על התייחסוּתךָ לדבריי, 

ועל ציורךָ המשמעוּתי. 

המשך יום נעים (ככל שניתן), ורק טוב לךָ, ידידי לעט. <לב>

רבקה

---

חלום, אהבה, כוחות לשמוח, להתמודד עם הכאב-זו תמצית החיים. החיים האלה שסופם ידוע מראש. 

.

גליתי יקירתי האהובה, 

תודה רבה-גדולה-מאוד על הבנת הנקרא + תגובה!

(שוב: מה הייתי עושה בלי ביתךְ-אתרךְ? הרי כָּאן אני קיימת גם

עבור הזולת ...) (זאת לא מחמאה, רק הבעת תודה אמיתית.)

המשך יום נעים, 

שלךְ, כל עוד, 

רבקה

---

נוגה - אנו במרוץ סופני, צועדים בראש מורם וליבנו יודע פסיעותיו. תודה רבה לך רבקה היקרה, יום טוב. שנדע רק פסיעות  מיטיבות. 

.

אכן, שנדע רק פסיעות מיטיבות, דני יקר. 

תודה רבה-רבה-רבה לךָ. <לב>

רבקה

---

.

איילה יקרה לי מאוד, 

תודה רבה-רבה, צהריים טובים והמשך יום נעים לךְ. <לב>

רבקה

---

כמו ששואל חיים חפר בשירו:

"מה צריך בסך הכל בן אדם בשביל לחיות?"

ואת רבקתי מנית את כל מה שצריכים אנשים בשביל לחיות.

ואז כשאנחנו מתקרבים בפסיעות קטנות אל הסוף,

כשאנחנו כבר עייפים, אז אנחנו מפנים ראשינו לאחור 

לראות אם פסיעותינו השאירו סימן.

לו היית כאן לצדי, רבקתי היקרה,

הייתי מלבישה אותך בקצת עינוגים

כמו - כוס קפה ועוגה, ושיחה נעימה

וגם חיבוק ונשיקה.