זכרונות מקוני איילנד (דוּשִׁיר)

כמה כאב יש בחייה של ג'ני. ואת מביאה אליה אהבה כה גדולה, מבקשת לרכך את הפחד משממון, לחזק את הרצון לחיות חיים מלאי תשוקה ועניין. 

לא ראיתי מה נכתב. בכל מקרה, את רצויה מאוד ואני אוהבת לקרוא את דבריך.

ספרי לי מה קרה ותוכלי גם להתקשר:

050-7800892

יום רגוע ונעים,

גלי 

האנונימיות עושה לי טוב, תודה.

יקרה

קראתי מה שכתבת לריש-זה פשוט מצמרר.

אגב היא מחקה את דבריך

ראוי ליידע את גלי

תודה ויום נעים

ממני

גלי אהובהלי

איני מסוגלת

ג'ני בוודאי תספר לך הכל.

אגב זה לא המקרה הראשון שאני הייתי עדה לו.

באהבה

מרים

נסי לכתוב אלי במייל מרים אהובה. 

הכתיבה האנונימית נעימה לי בלי מעורבות אישית. סתם מישהי "איימה" עלי שאם לא אגיב לה - היא לא תקרא אצלי. כאילו שזה אמור להזיז לי. הזכרתי לה שאני לא הנכדה שלה, ואני מדברת רק אם יש לי משהו חשוב לומר. אף אחת לא מתה. אפשר לסגור את הדיון. אני רוצה ללכת לישון, בבקשה.

האנונימיות מוציאה ממני את המיטב

עצוב שיש כאלה מקומות שאין בהם אהבה.

ואת וג'ני מחפשות אהבה.

כל מקום שיש בו אהבה הוא מקום ראוי.

ואם הוא קרוב ולא צריך לסוע רחוק כדי לחפש אותה

זה הכי טוב...

.

חושניוּת וארוטיקה - וכאב עמוק. נדידה ממקום ידוע כמיטיב 

למקום אחר, אף הוא ידוע כמיטיב.

הסוף מרפרר ל-"קזבלנקה" האלמותי, עִם אינגריד ברגמן והמפרי

בוגרט האלמותיים אף הם: "תמיד יהיה לנו פָּריז. "  כאן, 

בשירך-סיפורך, "תמיד תהיה לנו קוני איילנד. " 

תודה רבה, החברה של ג'ני.

רבקה

---

הרפרור מודע ומכוון.