לֹא אֲוַתֵּר

כְּשֶׁכָּבַשׁ אֶת לִבָּהּ
אֶת דֶּגֶל הָאַהֲבָה
בּוֹ נָטַע.
הִיא אֶת עֵינֶיהָ עָצְמָה
אָז יָדְעָה
שֶׁאַהֲבָה מָצְאָה,
וְכָל מָה שֶׁרָצְתָה
זֶה לִהְיוֹת חֲזָּקָה
וְלֹא לְוַתֵּר,
רַק כָּךְ אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר
עַל כָּל מַשְׁבֵּר.

מקסים אביה יקרה השיר שכתבת אמנם ב2006 אבל בהחלט השיר לכל יום ובכל שנה. השיר מתאר תהליך פנימי עמוק של התאהבות, כיבוש והבנה עצמית. הוא מתאר את הרגע שבו האהבה חודרת אל כל חלקי הנפש ומביאה להכרה חדשה בעצמה ובקשר עם אהוב ליבך. נפלא.

שיר קצר כתבתי לך בהשראה.

נקווה לימים טובים יותר

יום שלישי מבורך

שמוליק

הוא נטע דגל בחדרי לבך. זו האהבה אותה את מבקשת לשמר לעולמי עד. אהבתי מאוד את הרעיון.  

מרגש, נחרץ - יש לך את היכולת לא  לוותר ואת לא מוותרת, מתמודדת. המורל שלך גבוהה. תודה רבה לך אביה היקרה, יום מואר.

.

הוֹ. 

ולפי התאריך, אני מבינה ש- אִם יש שינוי, הוא רק לקשר חזק

ועמוק יותר, לאהבה מתעצמת עִם הזמן. 

שיר חזק ויפהפה ורגיש ואוהב ונשי-נשי, אביה, משוררת נשית, 

אהובה. 

תודה רבה-רבה-רבה והמשך יום נפלא לךְ. <לב>

רבקה

---