אהובת החייל

יחסה הילד תחת כנפי אלוקי ישראל..ויזכה ויגאל, אמן

.

רגיש-רגיש, עדין-עדין, נוגה-נוגה שירךְ. 

שְׁתֵּי השורות האחרונות - כאב של אֵם לילד שעוד לא נולד - 

והוא כבר יתום, בלי לדעת/להרגיש דבר על כךְ.

השיר נגע בי. מאוד. 

תודה רבה-רבה עליו, ולריה, וברוכה הבאה ל-דרך המילים. 

רבקה

---

זועק, מבטא כיסופים - אהובה החייל נהרג במלחמה והיא נותרה עם ילד, עודה מחכה לו שיחזור למרות הכול ובנה הפעוט יתום בלי להרגיש. תודה רבה לך ולריה היקרה, שנה טובה, ברוכה הבאה לאתרנו.

אהובת החיל עדיין מחכה, אך כבר יודעת שהוא נפל במלחמה , אהובת החייל הפכה לאלמנה והילד שבחיקה הפך ליתום . עד מתי תאכל החרב ? מתי יגיע השלום?

שיר עצוב וכואב כתבת ולריה.

מי ייתן ויגיעו ימים טובים יותר.

שבוע טוב ושקט 

שמוליק

שובר לב!

היא יושבת וממתינה לאהובה, רוצה לספר לו שעובר יש ברחמה. ילד שלו. 

כמה נוגה סופו של השיר, האובדן והילד היתום.

ברוכה הבאה לאתרנו,

גלי 

תנחומים