מודה באחריות

אֲנִי לוֹקֵחַ אַחְרָיוּת

וּמִתְנַצֵּל

עַל שֶׁאֲנִי כָּזֶה

צוֹדֵק

וְלֹא חָכָם

דַּבְּרָן

וְלֹא שַׁתְקָן

אֲנִי רוֹצֶה

אֲבָל מוֹדֶה

שֶׁכְּשֶׁתּוֹפְסִים אוֹתִי

לֹא מוּכָן

אָז אֲנִי.....

לֹא מוּכָן

אֲבָל אֵין לִי זְמַן

אֵין זְמַן לָרִיב

כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם יִהְיֶה

עוֹד גִּלְגּוּל

זֶה לֹא מוּבָן

וּמַכְאִיב ש

אֵין לִי זְמַן

לָצֵאת מִן הַבִּלְבּוּל

אֲנִי צָרִיךְ לְבָרֵר לְעַצְמִי

הֲמוֹן דְּבָרִים

זֶה קָשֶׁה לְבַד

זֶה לֹא נֶחְמָד

אָמְנָם אֵין לִי טְעָנוֹת

כִּי כְּמוֹ בִּסְפּוֹרְט

הַמּוֹסֵר תָּמִיד אָשֵׁם

גַּם אִם הַמִּתְבּוֹנֵן מֵהַצַּד

הִתְרַשֵּׁם אַחֶרֶת

אֲנִי אָשֵׁם כִּי מָסַרְתִּי עֲקֹם

לֹא יַקְרִינוּ סֶרֶט

עִם הִלּוּךְ חוֹזֵר

גַּם לֹּא יַפְעִילוּ מְכוֹנַת זְמַן

שֶׁתְּבַטֵּל אֶת שֶׁנִּגְזַר

הַכַּעַס שָׁם, הוּא נִשְׁאַר

צָרִיךְ לְהִתְמוֹדֵד

אוּלַי לְהִתְבּוֹדֵד

אֵין כָּאן מַתְכּוֹן

עִם חֳמָרִים בְּרוּרִים

אֵין זְמַנִּים מֻחְלָטִים.

אֲנִי בּוֹחֵר לְהִתְנַצֵּל

בְּעִקָּר בִּפְנֵי עַצְמִי

כִּי אֲנִי מַרְגִּישׁ חָרָא

עַל שֶׁלֹּא עָלָה בְּיָדִי

לִשְׁלֹט בָּאֵרוּעִים

כִּי לֹא הִצְלַחְתִּי לְהָבִין

שֶׁלְּכָל מַעֲרָכָה אַחְרָאִים

לְפָחוֹת שְׁנֵי קָדְקוֹדִים

וְלָמָּה בִּכְלָל צָרִיךְ מַעֲרָכָה?

מַדּוּעַ אִוְשָׁה קַלָּה שֶׁל רוּחַ

מוֹלִידָה כֹּל כָּךְ הַרְבֵּה קֹצֶר רוּחַ?

אֶצְטָרֵךְ לִלְמֹד אֶת זֶה בְּגִילִי הַמֻּפְלָג

וְאִם לֹא אַצְלִיחַ,

לְפָחוֹת אֵדַע לִשְׁתֹּק כְּמוֹ דָּג

עַד אָז אֲנִי מְעֻנְיַן

קְבַל עַם וְעֵדָה

לְהוֹדוֹת בָּאַחְרָיוּת

אֲבָל לֹא בָּאַשְׁמָה