פְּרָחִים וּנְהָרוֹת לְבִימַת הַדִּיּוּן

מרגש - את מתמלאת חיים כמו שהפרח הבודד ניחם אותך. תודה רבה לך אביה היקרה, שבוע מואר. 

.

מקסים. מקסים. 

כתוב בדיוק-בדיוק לבמת הדיון, לדבריו של פרננדו פסואה. 

מתכתב עִם דבריו. 

תודה רבה-רבה-רבה, שבוע טוב ומועדים לשמחה, אביה 

אהובה, משוררת יקרה לי מאוד. 

<לב>

רבקה

---

---

(אביה אהובה, אני משערת שאכן, השיר לעיל הוא רק שיר

לבמת הדיון.)

---

כְּשֶׁפֶּרַח פּוֹגֵשׁ פַּרְפַּר
הֵם לוֹחֲשִׁים
זֶה לָזֶה
מִלִּים שֶׁל אַהֲבָה
וְשָׁם עַל שְׂפַת נָהָר 
בָּהֶם הִיא מַבִּיטָה
וּלְפֶתַע מְבִינָה
מָה זֹאת אַהֲבָה.
וְאֶל מוּל 
מֵי נָהָר זוֹרֵם 
לַפַּרְפַּר שֶׁלָּהּ
עַכְשָׁו הִיא מְחַכָּה.

מקסים  השיר שכתבת אביה יקרה , את אוהבת את הטבע והטבע אוהב אותך. הפרחים והפרפרים ריקוד של אהבה רוקדים ולך לוחשים  כמה החיים יפים.

לך שיר קצרצר כתבתי במקום תגובה.

שבוע שקט ומועדי לשמחה

שמוליק

לנשום מלוא הלב...

נפלא אביה יקרה,

את ידעת בדיוק למה התכוון פרננדו פסואה, המשורר הנפלא.

את יצאת לפגוש את הפרח הזה הבודד , זה שיודע לחייך אליך

שיודע לספר לך על הנהר ששר שירים.

והפגישה שלך עם הפרח העלתה חיוך על שפתי...

תודה אביה יקרה.

גם היא בבדידותה כמהה לאהבה, ממתינה לה ומצפה. רך וענוג השיר ונוגה משהו.