פרו ורבו

נוגה, זועק - השתנו הזמנים ודוחפים את המין לכל דבר, את חשה פגועה, עוברת טיפול ומייחלת להחלים, זה כואב לך נורא. צריכים להיות גבולות. תודה רבה לך ולריה היקרה, מועדים לשמחה, שתדעי ימים טובים.

את מתארת חוויה אישית מורכבת, בה מצוות "פרו ורבו" הזו מעוררת בך כאב ופחד עמוק. הפגיעה שעברת השאירה בך חותם עמוק, והיא משפיעה על היחס שלך למין ולמיניות. התנודות בין משיכה ודחייה, בין רצון עז לברוח, מעידות על סתירה פנימית מורכבת.

נוגעים השורות האחרונות ולריה יקרה

"וזה כואב לי נורא,

כי אני הנני בחורה

עם הרבה לתת והרבה אהבה

מגע למי שנפשי נועדה."

אני משוכנע שתמצאי את האחד שיאהב אותך ואת אותו.

מועדים לשמחה

שמוליק

ממש נגע בי השיר הזה. טיפול נכון יכול לסייע בבטחה. 

כואב

כמו סכינים

עוד יבוא הנכון לאהוב