המיית הפחד

דלתות היום נטרקו ואת מבקשת אותו שיחבק אותך כי הוא היותך... תודה רבה לך אורנה היקרה, אחה"צ טובים.

מסע נפשי בשניים, רוגע לצד קונפליקטים. והחיבוק. איזו עוצמה יש בו. 

כשנאסף היום והלילה ירד כל מה שאת רוצה זה חיבוק , בלי מילים שלא נאמרו , רק חיבוק   מרגיע מאהוב ליבך מגרש את הפחד שבלב.

מקסים השיר אורנה יקרה.

חג שמח ושנשמע בשורות טובות יותר.

שמוליק

.

הוֹ. 

דַּלְתוֹת היום שנטרקו הותירוּ עולם לֵילִי, עֻבָּרִי, סגור, של שניים. 

בתוכו הדּוֹבֶרֶת רגישה לכל מה שאהובָהּ מרגיש, אומר, ... 

היא מזדהה אִתּוֹ, מזָהָה אותוֹ בָּהּ, גַּם אֶת פחדוֹ.

החיבוק שהיא מבקשת מַעְגָלִי, פנימי. ובכל זאת, המיית הפחד

היא רק שֶׁלָּהּ: אהובָהּ לא הבחין בָּהּ.  

דיבר אליי מאוד. ואהבתי עוד יותר, הרבה יותר. 

תודה רבה-רבה-רבה, אורנה אהובה, משוררת יקרה לי מאוד. 

<לב>

חיבוק, 

רבקה

---

החיבוק שמסיר את הפחד. החיבוק שמעביר את זוועות היום והלילה.

יפה כתבת.

מרטיט לב

שיר ערגה נוגע

תבורכי

המיית הפחד

והתשוקה ליהיות

בעומק חיבוקו המרגיע ...

קסום ומרטיט הנשלח.

חיבוק לשבת טובה אורנה יקרה

והמרפא לשריטות

נכון בשער

שבת טובה