רַגְשָׁנוּת / (תיקנתי. תודה לדני היקר על עזרתוֹ.) /

תודה רבקה יקרה על השיר "רגשנות  היוצר קשר עמוק ומפתיע בין תופעות טבעיות לבין שלבי החיים. החורף, המזוהה עם קדרות, קור ועצב, משמש כאן כמטפורה לבגרות.

האם שרואה את בנה מתבגר לנגד עיניה בשבילה הוא נשאר אותו הנער שכל כך חרד לאהבה.

היום הרבה מאד אימהות חרדות לגורל בנן שנמצאים כיום בעזה ובלבנון. בשבילן הוא יישאר תמיד הנער הקטן. שיר עוצמתי ומעורר מחשבות כתבת רבקה יקרה.

נקווה לימים טובים יותר

שבוע שקט ורגוע

שמוליק

החרדה הטבעית בלב אם,ואני יכול להעיד שבהיבט האישי גם בלבו של סב : על הילד המתבגר ולאן הוא הולך ולאן ישאו אותו נסיבות חייו.אהבתי על אף העצבות!

את מתעקשת לראותו נער מתבגר ההופך לגבר חרד לאהבה. תודה רבה לך רבקה היקרה, שבוע טוב, שקט ורגוע.

מטר של רגשות, כאותה אהבה שהנער הזה כמהה לה כל כך.  

רבקתי היקרה,

אני יודעת על מה כתבת

אני עברתי את כל השלבים, היה לי בן במלחמה, מלחמת לבנון הראשונה...

ואני גם ראיתי את אמא שלי

ובשבילה הוצאתי מילים מדבריך, כי כך נשאר בנה - נער על סף בגרות גברית...

תודה רבקתי על הרגשנות

ואני מחכה לחורף, אולי הגשם ישטוף את הדם ואת הכאב.

<חיבוק חזק-חזק,נוריתי יקירתי.>

חרד לאהבה

קדושת ההליכה ליחד

החורף הולך וממשמש

היא זוכרת אותו ילד

מתבגר  מטבע הדברים

הרגשנות בליבה שוצפת ...

נעים להיזכר

אם -בן.

לשבוע של בשורות

עליזה.