עֵינֶיךָ

עֵינֶיךָ הַיוֹקְדוֹת

מַקְרִינוֹת אֵימָה וּפָחַד

דָּם וָאֵש

וְתִימְרוֹת עָשָן.

נָתַתָּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים

בַּשָּמַיִם וּבָאָרֶץ

וְהֶעֱלֵיתָ קָרְבָּן

עַל מִזְבֵּחַ אֲדָמָה.

מָה רַב טוּבְךָ

אֲשֶר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ

בַּמִּסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשְךָ

שְתֵּי דְּמָעוֹת לַיָּם.

חָסִין אֲנֹכִי מִפְּנֵי מַבָּטְךָ

בְּעֵינֶיךָ הָרָמוֹת

כִּי טָעַמְתִּי מֵהַדְּבַש הַזֶּה

אָרוּר הַיּוֹם.

עַל תְּוַאי חֶרֶב וְשַמָּה

מִתְעַבִּים אִישוֹנֶיךָ,

נְתִיבוֹתֶיךָ תַּמּוּ

וּבְאַמְתַּחְתְּךָ כְּלִמָּה.

עוֹמֵד חָסִין מִפְּנֵי מַבָּטְךָ

עַל חֲטָאִים שֶחָטָאתִי לְפָנֵיךָ

בְּעֵינֶיךָ נִכָּרִים נַפְתּוּלֶיךָ

וְעֵינַי מְבַקְּשוֹת רַק תְּפִלָּה.