היא זוכרת. הכל. כל פרט מביך . כל נגיעה אקראית ומלהיבה. זיכרון של צבעים חדים, אורות בהירים ובעיקר-ריחות.זוכרת את הרגע בו אבדה שפיותה. זוכרת אותך לוקח צעד מהוסס וניגש לצידה. באפה עולה, 33 שנה אחרי, ריח הקפה שנישא על הבל פיך. קול נשימתך. עמידתך בפתח חדרה. הר הממלא את הפתח בנוכחות פיזית, ואז רוכן עליה. בידך ערימת דפי מחשב. טורי מספרים. אתה אומר: ״אני רוצה להראות לך משהו. משונה״.
כל תא עצב בה נדרך. והיא- הבהירה, הקרה, אומרת לעצמה: ״זה לא קורה. לי זה לא קורה. לי זה לא יכול לקרות.״ זוכרת את נשמתה נעתקת. את לבה צונח לבטנה כבנפילה חופשית מגובה רב, מחסיר פעימה. ראשה הופך לבלון ענק מלא מימן. מרחף בגובה התקרה. זוכרת שהארץ רעדה. קלטה אותך. נשמה אותך טעמה אותך: עומד, נטוי משהוא על רגלך הימנית, הקטועה. שערך האדמוני גלי, בוהק, ארוך ואסוף ב״קוקו״ מסודר. גופך-צעיר-לצידה. בוסית קשה. תובענית.מבוגרת.
זכרה במעומעם שהתחלת במחלקה שבועיים קודם, פקיד זוטר ביותר. השכלה תיכונית. אחת ממנהלות המשנה חיפשה עוזר זמני. ראתה את פרטיך. קראה סיפור על תאונה קשה. על החלמה ארוכה על נסיעה ללונדון להתחלה חדשה. ורצתה לסייע, נשמה טובה שכמותה. בקושי החלפתם מילה. זכרה כיצד עמדת לידה מסמיק. נבוך. נרעש.,אולי חשת שהיא עוברת משהוא. שלא הבנת. או אולי ידעת, בחוש השישי של גבר צעיר ונאה הרגיל לתגובת נשים לנעוריו, ליופיו, לפגיעותו...
ברגע אחד התהפכו חייה.
הפכת למרכז עולמה. פיתחה אליך אובססיה.שקטה.סמויה . כבדה. שחורה ומסוכנת. מאכלת . יום ולילה בערת בעצמותיה. רצתה אותך. איתה. במיטתה. רצתה אותך עוטף אותה. רצתה אותך עירום. רצתה להרגיש אותך בתוכה נושק לה במקומות הנסתרים שלה. את לשונך מתפתלת כנחש, חוקרת, לוקקת מוצאת. רצתה לרכב עליך כאילו היית סוס מיתולוגי עם פין ענק נעוץ בתוכה . עירום. מתפוצץ ומתפרץ. רצתה שתעשה לה ילד.
חיה בכל נים ותא בגופה. כל היום וכל הלילה.לא אמרה זאת במילים אפילו לעצמה. בראשה התנגנו השירים של גלוריה אסטפן. ושל הביץ׳ בויס. קלועים בזכרונה עם פניך. איש צעיר בתחילת חייו. לא שלה. לא בשבילה.
וירוס הכה בה, מחלה קשה.
התחילה לרגל אחריך: לעקוב אחריך. כל ערב. להשאר בעבודה שעות ארוכות, יחידה בבנין. מחכה לראות מתי אתה חוזר מהפאב לאוטו הקטן שלך. מחכה שתצא ממגרש החניה. כשיצאת, והייתה בטוחה שאין איש מסביב, רצה בלב הולם, מצד אחד של הקומה למקום מושבך בצד השני. פתחה את המגרה שלך. קראה ביומן שלך . מצאה דיסקט עם תיעוד התאונה שעברת. העתיקה לדיסקט שלה. ניסתה לפענח מילים בין גבבה של סימנים. אפילו למדה לעבוד עם המחשב שישב נטוש על שולחנה מזה שנה, כדי לקרוא את הדיסקט. גילתה ששיקרת. אכן עברת תאונה קשה אבל לא איבדת רגל. איבדת את עצם הטיביה ברגל ימין ורגלך היתה נתונה בסד. וצלעת.
כנראה זה היה עבורך לאבד רגל. ואולי רק ניצלת את הבטן הרכה של הארגון והעדפות שניתנו לבעלי מוגבלויות.הייתה לך חברה: באה לאסוף אותך מה שמשרד: מעט מכוערת, קצת אפרורית. מעריצה אותך: אליל , צעיר יפה, גם אם שבור מעט, חולק אתה חיים. יחד התגוררתם בבית ישן בשכונה קרובה.
יום יום פגשה אותך. בעבודה. יום יום החליפה עמך מילים קטנות , עלעלים זעירים שכיסו את ערוות תשוקתה אליך. סיפרת לה שעברת לגור בספינת נהר ישנה. סיפרת שאתה משייט בספינות מפרש. היא החלה לרכב על אופניה לאורך הנהר, כל יום ראשון, מחפשת את סירת הנהר שלך. ראתה אותך יום אחד מייבש את שערך הארוך בשמש על סיפון ספינת נהר עתיקה. נסיך. לבה החסיר פעימה. ראית אותה. העמידה פנים שלא ראתה אותך. לא נופפה לך לשלום.
הורידה ממשקלה. קנתה בגדים יפים והתהלכה בבגדי ספורט מחטבים. התחילה לשחק טניס. התאפרה בזהירות. גזזה את שערה לתספורת מצעירה. חזרה להיות אשה. לא רק בוסית. גברים צעירים הבחינו בה. שורקים, מעירים, מתחילים, מנסים.לא אהבה זאת. רק אותך רצתה. לא הגבת כלל לשינוי בה. צעיר ממנה ב-13 שנים לא חלמת שאתה הגץ שהבעיר אותה. זר לה היית בכל. עבורך-היא הייתה ״הבוסית״. והיא-לא העיזה. להראות, להגיב. להעמיס עליך.״שמרה נגיעה.״
לפתע התהפכה הארץ. בגללך. המידע שכרית זעזע את אמות הסיפים של הארגון. בבדיקה השגרתית שביצעת עלית על ״פצצה״. מאחר שהבנת במחשבים, השתמשת בתכנת מחשב פרימיטיבית ובסיסית לחישוב עלויות וחיסכון בתכנית מהפכנית שיזם ראש המחלקה. תכנית שאמורה הייתה לחסוך לארגון עשרות מיליונים בשנה. סכומי אלה הוקצו לפעולות רבות חשיפה ציבורית.. בבדיקתך עלית על הונאת ענק. דיווחת לבוסית. והיא- העבירה את המידע למנהל המחלקה. החל מחול שדים: נקראה לחדר המנהל לפגישות ליליות. תושאלה. אויימה. סמכויותיה קוצצו. הדיסקט עם המידע המביך נעלם ממגרה לא נעולה בשולחנך. טענת ששם הונחה לדרישת מנהלת הודית בכירה . הגשת תלונה על גניבה. חצאי עובדות דלפו. מישהו דיבר בפאב. החלה חקירה משטרתית והתגלתה אמת קשה: חסכונות לא היו. גירעונות-היו למכביר. פרויקטים הזויים שהתבססו על החיסכון בתקציב נותרו ללא כיסוי. התגלה בחקירה שסכומי עתק הועברו בגין חוזי שכירות פיקטיביים לחבריה ובני משפחתה של אותה הודית בכירה במסווה של עידוד עסקים של בני מיעוטים.
ראש המחלקה המוערך פוטר.אשת סודו ההודית נעלמה בין לילה, לאחר שהסתבר שכספים הגיעו לכיסה ולכיס מקורביה, ״מעשר״ מכל עסקה.מנכל״ית הארגון התפוטרה. בבחירות- הוחלף השלטון המקומי. ושקטה הארץ. אותך העבירו למחלקה אחרת לג׳וב בטוח וקבוע. בתנאי שתשתוק. ברור ששתקת!. נעלמת מהיום יום שלה. התפוגגת. נעת בפריפריה. בקצה הרישתית שלה.מפעם לפעם נתקלתם זה בזו. האש בה שכחה מעט. סיפרת לה שמצאת אהבה. שנישאת לאירית חמודה. סיפרת שנולדה לך בת.. שמחה בשבילך.ידעה שתם פרק. המשיכה בחייה. אבל האור שליווה אותה-עמם. עלתה מעט במשקל. כבדו פעמיה. אך לבה המשיך לפעום. פרוע. רוצה. משתוקק. כשראתה אותך. כשישבה אתך. כשחשבה עליך. ויום אחד-עזבה. השאירה אותך מאחור. זיכרון מתוק, כואב. נקודת תורפה. החטא הקדמון שלא נחטא.
30 שנים לאחר מכן מצאה אותך. במקרה.חיפשה בגוגל טיולי ספינות וגילתה סרטון פרסום לטיולי תענוגות בספינת מפרשים שעגנה בהרוקי גאלף ,בסוף תבל.
שמך הופיע כבעלים וקפטן. לצד רעייתך, המארחת נכנסה לפייסבוק שלה. הסתבר שזו הנה מתעדת פייסבוק פורה וקשקשנית ששיתפה את העולם ואשתו בחייכם . הסתבר שהנך גם בעליו העליז של פאב אירי, שם, בסוף תבל. ראתה בפייסבוק את תמונתך:עומד סמוק-פנים, כבד גוף, שערך המתולתל קצר, כולו שיבה. גבר שמח בגיל העמידה. מחייך, אוהב ואהוב, רעייתך וילדיך הבוגרים לצדך. חיים שלמים. מעבר לקשת בענן.
לבה לא צנח בנפילה חופשית. הארץ לא נעה והשמיים נותרו במקומם: שמחה שהצלחת. כסבתא השמחה לראות נכד מוצלח ומאושר. ידעה מעבר לכל ספק שלא חשבת עליה אפילו פעם אחת כל השנים האלה. וחשה צביטה בלב, צער אך רווחה על שהפנטזיה לא מומשה ונותרה חלום . הזוי, מלהיב, כואב. חלום בתקופה מטורפת שנתנה טעם לחייה לזמן קצוב.
פתחה אטלס. חיפשה בגוגל. מצאה המלצות בטריפ אדוויזור. בדקה טיסות.
התחילה דיאטה. צבעה וגזרה את שיערה .הלכה לטיפולי טיפוח.קנתה שמלות יפות, קלילות וצבעוניות. גם סנדלים. חזרה למעגל החיים: הלכה למוזיאון ולאופרה. אירחה חברים וחברות לארוחת ערב. בלילה כשהיא חצי-ישנה גמרה אומר לנסוע לסוף , העולם. חלמה שתשב בפאב שלך, בהרוקי גאלף, בשולחן האחרון משמאל, כוס בירה בידה . ואתה תתקרב אליה, האחרונה בסבב האורחים אותם באת לברך, כבעל פאב אירי ראוי. ראתה אותך מתקרב אליה בצליעה קלה, מחייך מאוזן לאוזן, שואל אם הכל נעים וטעים. ואתה תביט בה. ותזהה. ףלמרות הקמטים הקלים. למרות עודף המשל. תזהה את עיניה. כחול-הטורקיז שלה יימתח לעבר הירוק-חום שלך. היא תשמע אותך לוקח אוויר. יודעת שאת עינייה לא שכחת:בשקט בשקט תגיד לך: ״היי, ג׳ים בוי, מזמן לא התראינו.....״ ואתה-תזהה. את המבטא הזר.את הדיבור הישיר. ובלי מלה תקיף אותה בזרועותייך בחיבוק גדול, מעבר לזמן, מעבר למקום. ותזכור גם אתה את הרגע בו עמדת בחדרה, והיקום התפוצץ.
