הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ

.

הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ / ©רבקה ירון

*

הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ נוֹצָרוֹת

בַּמַּגָּע הָאִינְטִימִי עִם הֶחָלָב שֶׁל אִמָּא

עִם הַשָּׁד הַכֹּל-יָכוֹל הַמִּתְרַחֵק

וְנוֹתָר טָבוּעַ בָּנוּ כְּמָקוֹר

לִתְנוּבָה לִתְבוּנָה

הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ גְּדֵלוֹת וּמִתְעַצְּבוֹת מִתְקָרְבוֹת

וּמִתְרַחֲקוֹת וּמוֹפִיעוֹת בְּתַחְפּוֹשׂוֹת וְדִמּוּיִים

בְּאַשְׁלָיוֹת בְּתִקְווֹת בְּחֶמְדָּה וּבְעֶצֶב הַבַּגְרוּת

בְּהוֹפְכֵנוּ לְמָקוֹר לְאַהֲבָה וּלְשִׂנְאָה

הַשְּׂנָאוֹת שֶׁלָּנוּ נוֹצָרוֹת

בַּמַּגָּע הָאִינְטִימִי עִם הַמֶּרְחָק עִם הַ-אֵין עוֹד

עִם הַכְּאֵב שֶׁל הַפְּרֵדָה הַנְּחוּצָה

לִהְיוֹת לְ-אֶחָד-אַחַת

לִהְיוֹת מֻלְבָּשִׁים

בְּאַשְׁלָיוֹת הַזּוּלָת בְּתַחְפּוֹשׂוֹת שֶׁלֹּא שִׁעַרְנוּ

כְּשַׁיָּכוֹת לָנוּ וְהִנֵּה, כֵּיצַד נֵדַע לְהַאֲמִין

לֶאֱהֹב בְּמַגָּע חָשׂוּף בֵּין דִּמּוּיִּים 

וַאֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים אֶת הַשָּׁד שֶׁל אִמָּא

-