פַּרְפַּר, אַתָּה ...

זועק - הפרפר שובה את ליבה של אהובתך וממך היא נגעלת, הוא מכרסם בלי משקל. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב.

פרפרים מכל מיני צבעים

ואת מביטה בחיבה - הערצה וגם נוסטלגיה
ואותו מגע מרפרף

והסוף

אַתָּה יַמְבּ,

אָנַפֶּסְט; אֲנִי עָשׁ, הֲבָרָה,

מְכַרְסֵם בְּלִי מִשְׁקָל

תודה וערב מחבק

.

הוֹ. 

הוֹ !!

אַתְּ מבינה, אלא שאַתְּ לֹא יודעת שאַתְּ מבינה. 

יַמְבּ: 2 הברוֹת, ההטעמה על ההברה השנייה >>>

לֹא-שַׁרְ / תִּי-לָךְ / אַרְ-צִי / וְ-לֹא / פֵּ-אַרְ / תִּי-שְׁמֵךְ  // ... (רחל)

אָנַפֶּסְט: 3 הברוֹת, ההטעמה על ההברה השלישית >>> 

אֶת-הַ-לַיְ / לָה-שֶׁ-לָךְ / שֶׁ-עָ-זַבְתְּ / לְ-בָ-דָד //

שֶׁ-עָ-מַד / על-דְּלָ-תַ / יִךְ / סְחַר-חַר-מִ / שִּׂי-אִים-(-)*...

(אלתרמן, "אֶת הלילה שלךְ מרגיעים") 

* ההברה השלישית של המילה האחרונה בשורה"נבלעת", אבל: 

נספרת.

וכךְ עִם המשקלים האחרים. בדקי ב-ויקיפדיה. אעזור לךְ, אִם 

אַתְּ מעוניית. 

תודה, יקרה. תודה רבה-רבה-גדולה. <לב>

רבקה

---

השיר עוסק במשקל בשירה ובהקשר האישי של המשקל. את  פונה ישירות לפרפר ומדברת על ההנאה שגורמת השימוש במשקלים קלים ושוטפים בכתיבה ובקריאה. 

המשך השיר עוסק באהבה, בהשוואה עצמית, ובנוסטלגיה. את משווה את עצמך לפרפר, ומדברת על אהבתך לאדם אחר. את  מקנאה באהבה החופשית והקלה של הפרפר, ומביעה תחושה של כבדות ועומק רגשי משלך. 

יפה כתבת רבקה יקרה.

יום רביעי מבורך

שמוליק

וזה אומר הכל אודותיו. גם נתת קווים לדמותו וגם יצרת יצירה עם משקל מושלם. איזה יופי.  

בוא אלי פרפר נחמד, שב אצלי על כף היד...

דודנך הוא פרפר צבעוני, ואת

את עש - רק הברה אחת

אבל - עש עושה חורים בבגדים, ואז

הוא כבר לא מתאים לאנפסט.

רבקה יקרה

************

על פרפרים

משקלים

ומה שבניהם ...

יצירה בעלת משקל יצרת ...

מברכת לשבת טובה ורגועה

ממני עליזה.