קוֹלְנוֹעַ רֶקְס, קוֹרְדּוֹבָּה / חוֹתָמוֹת /

דודניתך יוצאת מהארון ומתוודה בפניך: במהלך ההצגה דודניתך רועדת, לואטת באוזנייך שהיא אוהבת בנות. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב.

השיר מתאר בבהירות את החוויה של צפייה משותפת יחד עם דודניתך בסרט  "החותם השביעי" של  אינגמר ברגמן בקולנוע "רקס" בעיר קורדובה, ככל הנראה בארגנטינה.

השיר משקף את היכולת של הקולנוע ליצור חוויות עמוקות ובלתי נשכחות. הוא מעורר בנו געגוע לילדות, לתחושת הפליאה והקסם של גיל ההתבגרות, ולכוח של הקשרים המשפחתיים. בנוסף, הוא מדגיש את התפקיד של הקולנוע ככלי לביטוי רגשות והעברת מסרים אוניברסליים.

מקסים כתבת רבקה יקרה

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

שם בחושך של בית הקולנוע היא חושפת את ההעדפות המיניות שלה. רגע של גילוי! 

אמת אישית יוצאת ברגע של אמון מוחלט.

כמה יפה תיארת את הרגע הזה, ממרחק השנים.

אולי התמונה האחרונה והעוצמתית ב״חותם השביעי,״ הדמויות העולות על הרכס החשוף, סחוף הרוחות היא שנתנה לבת הדודה את האומץ לספר לך את סודה הכמוס! 

רבקתי היקרה, איזה זיכרון.

את ודודניתך התלבשתן כמו גדולות, כדי להיכנס ולראות את "החותם השביעי"

זה היה בקולוע רקס, מוסד ידוע בירושלים

גם בשירים כתבו עליו...

(לנו בתל אביב היה את גן רינה).

אבל בתוך זיכרון הנעורים הזה טמון זיכרון נוסף, משמעותי מאד.

דודניתך גילתה לך את המיוחד שבה, היא אוהבת בנות.

גילוי לא פשוט בכלל.

כנראה היה רגע בסרט שגרם לה לפתוח בפניך את סגור לבה.

אוהבת רבקתי את הזכרונות שלך, אוהבת אותך

ומחבקת אותך, ואני לא צריכה להתלבש בשביל זה כמו גדולה...

הסרט , העלילה, הרגע

זו העת הנכונה להיפתח, לחשוף, לחלוק ...

תודה על השיתוף בשירתך רבקה יקרה

לשבוע של אור ובשורה

עליזה.