נְמָלָה, נְמָלָה,

זועק, קריאה נרגשת: את חייבת ללמוד את דרכה של הנמלה הישראלית ולהביא ילדי בנים לעולם שהם לא ימותו במלחמה. תודה רבה לך רבקה היקרה, יום טוב. שלא נזדקק לכל מיני דברים ותהיה לנו המשכיות.

מלא חוכמה רבקה יקרה

כבוד  על הרעיון והדימוי

מקסים.

תמציתי וקולע....ועצוב

ואת - 

חַיֶּבֶת לִלְמֹד

אֶת דַּרְכֵּךְ לְהָבִיא זְכָרִים לָעוֹלָם בְּלִי לִכְאֹב אֶת מוֹתָם הַצָּעִיר

כל כך מובן - נהדרת שאת <3 

ללמוד מנמלה ישראלית היודעת להתגבר על קשיים גם בימים שמרגישים מבולבלים כשבחדשות קולות של מלחמה שלא נגמרת וחיים של חיילים צעירים נגדעים בשם הנצחון המוחלט, והנמלה שיודעת להביא זכרים מבלי לכאוב את מותם הצעיר ממש  לא יכולה להיות מודל לחיקוי, אנחנו כואבים על כל חייל שנופל גם בימים של חורף שלא רוצה להגיע השנה.

שיר עם הרבה חומר למחשבה על מצבנו העגום והכואב כתבת רבקה יקרה.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

דווקא ההיפך מדבריךָ ...

הנמלה הזו "מדברת" את המין הנשי. את האמהות. כמה זועק השיר הזה ומכאיב.  

תודה! <לב>

חסרה חמלה

תודה!

לך אל הנמלה... למד דרכיה וחכם.

כך אמרו לנו  פעם, ואת רבקתי מנסה ללמוד מהנמלה

ללמוד איך להיות אשה להיות אמא המביאה בנים לעולם -

לראותם גדלים מתבגרים ולא מתים צעירים, ילדים בשדה קרב.

אני פעם גידלתי נמלים. (על באמת) היה לי קן ומחילות בתוך כלי שקוף

וראיתי אותן מגדלות את ילדיהן וראיתי אותם יוצאים אל העולם

וראיתי אותם מתים.

קשה להיות אמא בארץ שלנו. אני יודעת, היה לי אח  שכאבתי את מותו הצעיר,יש לי בן שנלחם במלחמה אחת ונכד שנלחם במלחה שבאה אחר כך...

רבקתי היקרה, אין לי מילים רק חיבוק שולחת לך.

המציאוּת. המציאוּת. <לב>