כָּמוֹנִי, / בְּשׁוּלֵי בָמַת הַדִּיּוּן, זלדה, שִׁירָה.

כמוך מקבלים את התוצאה, לעתים זה קשקוש, לעתים שירה בוקעת. תודה רבה לך רבקה היקרה, יום טוב וחמים. 

.

דני יקר, אהוב, 

נכון ... 

זֶה מה שקורה לכל מי שכותב, לכולנו. באמת-באמת. 

תודה רבה-רבה-רבה, והמשך יום נעים ומיטיב לךָ. <לב>

רבקה

---

"כמוני" הוא שיר קצר ועוצמתי, המציג את תהליך היצירה של השירה בצורה אותנטית ונגישה. את מזמינה אותנו להציץ אל תוך נפשך, ולראות כיצד מתוך כאוס ומורכבות עולה לפעמים שירה. השיר הוא עדות לכך שהיצירה היא תהליך אנושי, מלא בחוסר ודאות, אך גם מלא בתקווה. תודה רבקה יקרה על השיר .

יום שני מבורך

שמוליק

.

שמואל, שמואל, איש יקר אַתָּה. 

לכן, קשה לי מאוד להגיב לךָ ... 

אִם (אִם!) אני מזמינה אֶת הקורא/ים להציץ, כדבריךָ, 

ההזמנה הזאת היא להצצה בתוך עצמו/ם: 

זֶה הַתַּהֲלִיךְ. בימינו, בעקבוֹת ריבוי מחקרֵי המוח ותהליכֵי 

היצירה, יש סדרוֹת רבות מאוד של מאמרים וספרים הדנים

בנושא. הבינה המלאכותית גם תורמת אֶת שֶׁלָּה, ואחרי 

ההתלהבוּת והשימוש הרב בָּהּ, היא גם תורמת לברר מתי 

שיר הוא תוצאה אנושית ומתי הוא תוצאת השימוש בָּהּ: 

אולי הוא מלוטש יותר - אבל ...

תודה רבה-רבה-רבה והמשךְ יום נעים ומיטיב. <לב>

רבקה

---

צריך להעמיק בנושא

יום מופלא יקרה 

.

אלה לי יקרה, אהובה, 

תודה! תודה גדולה-גדולה! 

נכון: ערבוב של אֲנָשִׁים בתוכנו, מתערבבים עִם חומריהם, ...

הוספתְּ לדבריי, העמקתְּ אותם, אֶת המִיקְרוֹ-טֶקְסְט שלי. 

מה שלומךְ? כל האי-שקט, המלחמה שלא מסתיימת. מה

שלומךְ?

יום מופלא לךְ, הלוואי!, יקירתי. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

אני בטוב שקט כאן במושב 

חורף בא

ערפל וגשם 

עונה נעימה בתוך הבית החם 

אוספת את הפחדים את המלחמה הקשה 

מחכה לחטופים 

ומאמינה שהשמש תזרח

מחבקת יקרה 

.

כרגע-גרגע קראתי אֶת שירךְ "ראיה על חושית" ו- 

כן, אַתְּ בטוב, בשקט. 

ובכל זאת: מלחמה, החטופים טרם שבו, ... 

(גם אני מוטרדת.)

מחבקת אותךְ, אלה לי, יקרה. <לב>

רבקה

---

בתודעה מלאה או מגומגמת. איך שיר נולד. עירוב חומרים המבשילים במוחנו עד אשר נשטח השיר עלי דף. בדיוק כך! תיארת זאת במדויק. 

.

גליתי יקירתי, גליתי האהובה, 

תודה!! האישור שלךְ, כיוֹצֶרֶת, חשוב לי מאוד. 

לא-קל ... אַתְּ מכירה אֶת התהליךְ.

המשך יום נעים ורגוע (רגוע, הלוואי!), 

שלךְ, כל עוד, <לב>

רבקה

---

.

אביה יקרה, משוֹררת אהובה, 

תודה רבה-רבה-גדולה לךְ!!

כן, מקבלים אֶת התוצאה,

ולפעמים רצוי להתחיל מחדש ...

המשך יום נעים ורגוע ומיטיב, 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

רבקתי היקרה,

כתבת על הדרך בה יוצרים.

ואני קראתי - כמוני, ואמרתי נכון

בדיוק כמוני... 

אני רק בלי הסיגריה ועם כוסית ביד, כוסית של יין אדום או ברנדי שקצת "מסדר את הראש".

כן, רבקתי, זה בדיוק כמוני, הערבוב הלישה...  נפלא לשחק עם הבצק הרך

ליצור ממנו צורות ושוב ללוש ו'אז, כמו שהילדים אומרים - לחרב' את הצורה.

ואז, או שיש שיר או פיסת נייר בסל האשפה מתחת לשולחן.

תודה רבקתי היקרה.

חיבוק שולחת לך והמון אהבה.

אוהבת אותך המון המון.

.

"לחרב אֶת הצורה" בימינו = ליצור משהו כאילו-אוונגַּרְדִּי. 

נוּ. (חיוךְ)

תודה רבה על אישור "דרבנן" (נניח) לדבריי, נוריתי יקירתי. 

חיבוק, <לב>

רבקה

---

כמוני למשל   ממש חמוד רבקה יקרה וערבטוב

.

אִם כמוךְְ, אז הוא חמוד-חמוד, איילה יקרה לי מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה ולילה טוב ומיטיב לךְ. <לב>

רבקה

---

רבקה יקרה

************

כתיבה ... כלי הבעה,

בליל חומרים ותחושות,

לעתים שירה עמוקה,

לעתים, מקושקשת 

בגרסאות ונוסחים

משתנים ברוח הזמן !!!

נהניתי לקרוא אותך רבקה יקרה.

ערב מחבק

ממני עליזה.

**********

לא הצלחתי להכנס לפוסט

מחר אנסה, בתקווה ...

.

תודה רבה-רבה-גדולה, עליזה יקרה. 

עבורי, אִם נהנית לקרוא, אין מחמאה גדולה מזאת. <לב>

רבקה

---