ועוד מעט

מבטא התרוממות נפש: גופה מענג מאנשהו מבלי שיש לכם שליטה על כך. אבריה כמצו מצפן מהלך. שדיה מטות עוגן בכל. בחמש בבוקר כך שידיך משיטות על לבן רוך ועוד מעט שמש לוחשת תגע בהם.

תשוקה ורכות נוכחות בשני השירים הללו, מלטפות ומרגשות. איזו כתיבה משובחת! 

עוד מעט השמש נוגעת

ואתה , מאחור

חבר , פתח בערב בקבוק יין טוב

איתך. מתי?

גופה כערמון

רוחו בשמיים

והיא בארמון

אוחזת פאת שולחן

כמו הייתה פאת שדה

ופוקדת לקט שכחה ופאה

בשדות חייה

מבעד עיניה

כן

עיניה

שני השירים מציירים תמונה עוצמתית של אהבה פיזית ונפשית. הם מתארים את הגוף כמקום של תשוקה, של חיבור עמוק, ושל התמודדות עם מורכבות הקיום האנושי. השירים עוסקים בשאלות של זהות, של זמן, ושל היחס בין הגוף לנפש.

שוב פעם אתה מוכיח שאתה משורר רומנטיקן אודי היקר

שבוע טוב מבורך

שמוליק

אודי ידידי,

שניים יפיפיים, שפתיים ישקו.

בשיר אחד, שָׁדַיִךְ מַטּוֹת עֹגֶן בְּכָל' 

ובשני - קֵיסמָם הָעֵירֹם הַבְּרֵאשִׁיתִי...

ואתה בידיך משייט על לובן ורוך.

מה אומר ומה אגיד - התענגתי...

(אפילו ליקקתי שפלי), תודה.