אושר

לגעת בחיים

לא לוותר

נומיקו טוענת כי רק דרך טעויות ניתן לחצות את "רוביקון" ולהגיע לאושר. רוביקון, במקרה זה, הוא מטאפורה למעבר משמעותי בחיים, נקודת אל-חזור. הטענה הזו מעידה על תפיסת עולם אופטימית, הרואה בטעויות הזדמנות לצמיחה ולשינוי.

אתה מתבונן בנומיקו בעצב, וחושב על גורלה הקשה. אתה מציין כי היא מעולם לא טעתה, בניגוד לטענתה. כאן נוצר ניגוד בין האמונה האישית של נומיקו לבין המציאות כפי שאתה תופס אותה.

שיר מעניין כתבת אודי היקר.

יום מבורך

שמוליק

בחייה

לא התעגלה

לא יונה עם ענף זית

לא רוביקון

לא נהר והר ונהר

ולא אם הדרך על פניה

כי אם קירות הזמן

וצבעו האפרורי

מעורר תהיות: אתה חושב שהגורל התאכזר לי שטעות אחתה לא עשתה כל ימיה.  תודה רבהלך אודי היקר, יום טוב וחמים.

נוגע ועצוב משהו. כמה מתאים לנומיקו לומר זאת. 

ראיתי את נומיקו, עצב היה בעיניה,

אז חיבקתי אותה,

ואז היא לחשה באזני;  את יודעת, אודי אוהב אותי, הוא רואה אותי כמושלמת, אבל -

למרות מה שהוא אומר, גם אני טעיתי לא פעם.

הלב בוכה, אבל אודי מקבל ממני תמיד חיוכים, תמיד מילים טובות

ומשפטים, שהוא אומר שהם חכמים.

ואז היא אמרה לי, בואי נרד אל החוף נביט במים הכחולים

ואולי גם נבנה לנו ארמון בחול, ונדע רגע קטן של אושר.

תודה אודי שאפשרת לי להיפגש עם נומיקו.

את מדהימה!!!!!