שיר השבוע - באתי משם

השיר משרטט תמונה של חזרה למקום ילדות, לכפר שם נולדת. החזרה הזו מלווה בתחושות של נוסטלגיה עמוקה, של רצון להישאר בעבר ושל התמודדות עם כאב אישי וקולקטיבי.

שיר מרגש ונוגע כתבת אלה לי קרידה.

שבת מבורכת ושקטה עם בשורות טובות

שמוליק

אל השורשים היא חוזרת, למחוזות ילדותה. ובתוך השקט היא מבקשת להחזיר לעצמה את התקווה ולמצוא את הרוגע בתוכה. 

עצוב: כשנשבר לך הלב את יודעת שאת באת באת משלם ושלכולם נשבר לא רק הלב. תודה רבה לך אלה היקרה, שבת טובה וחמימה.

.

"באתי משם." 

פסיעה אחת יותר פנימה, ואַתְּ "שָׁם", ילדה עִם צמה ארוכת עד,

שלא רוצה לחזור לעולם של שיגעון. אַתְּ "מזליפה שקט לתוך 

תקווה / ... / לתוך ימים של ציפייה. "  לא רק הלב נשבר ... 

הוֹ. 

שיר ממעמקים. ומגיע ונוגע במעמקים.

תודה רבה-רבה-רבה לךְ עליו, ושבת שלום ומיטיבה, אלה לי 

אהובה, יקרה לי מאוד. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

עצוב וכואב, 

כשכאב גדל, כשקשה לשאת אותו, באה בריחה אל תוך ה"שם",

המקום שפעם היא הייתה בו.

הכפר שבו היא הייתה ילדה עם צמה, 

היא שומעת את הקולות משם, והם עליזים וצוחקים.

היא מזליפה שקט אל תוך תקווה...

היא רוצה להישאר בתוך ה"שם" הזה.

כל כך חזקות המילים האלה.

אלה לי יקרה

**************

זיכרון אחד נשלף !!!

באת משם, 

הרחק מעברך,

ילדה עם

צמה ארוכה,

הרוצה להשקיט פנמיותה.

לא עוד טירוף סביב,

רק שקט ורוגע

את מבקשת.

לו יהי !!!

מברכת לשבוע של אור ובשורה

ממני בגעגוע

עליזה.