עץ האדם

מרגש, מבטא התרוממות נפש: עת בוא הגשם ממטיר גשמי נדבה, את עונדת טיפותיו כאבני חן על צווארך ואת שותה מים חיים  בלילות צמא. תודה רבה לך עליזה היקרה, שבת שלום ומבשרת. בהצלחה רבה לחטופים החוזרים. אין כמו המיים הטבעיים.

השיר עשוי לסמל את המסע האישי של כל אדם, את השורשים מהם הוא צומח, את האתגרים שהוא מתמודד איתם ("בלילות צמא") ואת יכולתו להתחדש ולצמוח ("ימטיר גשמי נדבה"). מקסים עליזה יקרה השיר.

שבת מבורכת ושמחה עם חזרת החטופים לביתם

שמוליק

ועת בוא הגשם - ימטיר גשמי נדבה - כל כך יפה
ואת תענדי את הטיפות כאבני חן על צווארך - נהדר

שבוע טוב