שׁוֹשַׁנָּה

אולי אני טועה. אבל אות קין. זה אות של רוצח. נכון שהיום משתמשים בזה לשם נלווה לאות בושה. אבל הייתי צריך הגדרה ממה את רוצה שהם יתביישו כל כך?

ולמה שושנה יפה כל כך.  הפכה קשה כל כך?

.

סלחתי, זיו. כמובן.

אני בבעיה: אִם אענה לךָ על שאלותיךָ, לא יהיה מקום לתגובות 

של חברים נוספים (בתקווה שיהיו תגובות). 

מה שאני כֵּן יכולה הוא להציע לךָ לבדוק "שׁוֹשַׁנָּה" במילוֹן. 

תודה רבה-גדולה-באמת על התעניינוּתךָ, זיו, יקר. 

עכשיו תּוֹרִי לבקש אֶת סליחתךָ על אי-מתן תשובה. 

<לב>

רבקה

---

.

(מה קרה לפנים המיוחדים שלךָ?) 

זיו, יקר, 

"שׁוֹשַׁנָּה" הוא השם בעברית למַחֲלַת עוֹר מְדַבֶּקֶת. הפצעים 

הם בצבע ורוד עד אדום. 

תודה שוב. <לב>

רבקה

---

אבל אני מתקשה להתערבב אז אני בא והולך. עד שאני כנראה אלך. 

אההה חחחחח זו הייתה הכוונה שלך חח לול

.

הוֹ. 

אַתָּה לֹא חייב להתערבב כאן, האמת. 

ואני לֹא חייבת להוסיף "יקר" לשמךָ. כנראה, זֶה כֵּן מפריע לךָ. 

ולעניין עצמו, בא והולך:

הרי כולנו באים והולכים, בלי קשר למָקום או למיקום ... 

(פילוסופיה בגרוש.)

לעניין הכוונה שלי בטקסט: 

כֵּן. ואין אנטיביוטיקה. בעיקר בנוגע למצב שלנו עִם עזה. 

תודה שוב. 

רבקה

---

אבל מה הקשר ליקר לא הבנתי. דווקא אני מאוד אוהב שקוראים לי זיו היקר. יש תרגום לפסוק כזה. זיו יקרה. שזה זיו כבודו. ממש לא מפריע לי להפך. לכן אני מתפלא מה למה?

.

כי המשמעוּת הרגילה, היומיומית, היא "התערבבוּת" 

באופן כלשהו. 

מכל מקום: אִם לא מפריע לךָ, זיו, יקר, יופי! 

רבקה

---

מרגש, נוגה, נלהב: מורוד ועד אדום פורחת השושנה והיא שובה את הלב ואין אשם בהדבקויות ההמונית באות קין האדום. תודה רבה לך רבקה היקרה, המשך יום טוב ומיטיב.

.

דני, יקר, 

"שׁוֹשַׁנָּה" היא גם מחלת עור שקיבלה אֶת שְׁמָהּ בעברית בגלל 

צבע הפצעים, מוורוד עד אדום.

(עכשיו מתברר לי שהמחלה ושמהּ לא מוכָּרים כל כך.)

תודה רבה-רבה-רבה לךָ! <לב>

רבקה

---

השושנה למרות יופיה וצבעיה מורוד ועד אדום היא צמח קוצני שאפשר להיפצע ממנו. 

השיר מציג  לדעתי את המורכבות שבקשרים אנושיים, שלפעמים יש בהם יופי וחיוביות, אך בו זמנית גם יכולת ליצור תלות שיכולה להיות מסוכנת או מבולבלת.

שיר עם הרבה חומר למחשבה כתבת רבקה יקרה.

סופ"ש רגוע ושקט וט"ו בשבט שמח.

שמוליק

.

שמואל, יקר, 

"שׁוֹשַׁנָּה" הוא שמהּ בעברית של מחלַת עוֹר מדַבקת. פצעיהָ 

הם בצבע ורוד עד אדום (לכן, השם הנפוץ בעברית).  

חשבתי שהמחלה מוכֶּרֶת לכולם. 

תודה רבה-רבה-רבה לךָ על קריאה + תגובה! <לב>

רבקה

---

רבקתי היקרה,

פעם באחד הגלגולים שלי הייתי מורה לטבע,

כן פעם היה דבר כזה...

אז תמיד אמרתי כי אין פרח שושנה, השם הוא ורד.

אחר כך ויתרתי על זה, כי אם קוראים לו שושנה הפרח הוא שושנה.

וגם אני קוראת לו כך היום.

ואני אוהבתת את השושנה האדומה.

והשושנה עברה גילגולים רבים,

היא מסמלת כל כך הרבה דברים

היא כבר לא רק פרח יפה

היא שושן הבירה והיא שושנת יעקב

שצהלה ושמחה

והיא גם צבע הדם 

הצובע את האדמה או את חולות המדבר.

רבקתי היקרה,

ואני ראיתי שושנה ורודה מוגשת מתוך הריסות.

.

נוריתי יקירתי, 

"שושנה" הוא שְׁמָהּ/כינויהָּ בעברית של מחלַת עוֹר מדַבקת. 

הפצעים מופיעים בצבעים מוורוד עד אדום (לכן, הכינוי). 

הייתי בטוחה שהמחלה מוכֶּרֶת לכולם. 

תודה רבה-רבה-רבה על קריאה + תגובה + ציור, יקרה! 

<לב>

רבקה

---

יש משמעות בשיר לעם ישראל שתקופות הוא פורח הוא כביכול אור לעמים. אך בעת האחרונה עם ישראל חלה בשושנה הכל כך קשה לריפוי (גם אנטיביוטיקה לפעמים לא עוזרת) ופצע השושנה נראה מגעיל וממש אות קין על האיבר הנגוע.

אני מקווה שצלחתי את חידת השיר. 

שיר רב משמעות ואיכותי רבקה היקרה.

.

... ושימחתָּ אותי מאוד-מאוד, חננאל, יקר. 

הייתי בטוחה שכולם-כולם מכירים אֶת המחלה - והתבדיתי. 

והנה, פתאום אני גם חדה חידוֹת. לא מתאים לי: כמו לשַׂחק 

בחבֵרים-הקוראים. 

תודה רבה-רבה-רבה על תגובתךָ, חננאל, יקר! <לב>

רבקה

---

.

הוֹ. 

נוּ טוֹב (ביידיש נשמע טוב יותר: נוּ שׁוֹין). אנחנו טובים ומעולים 

בהבנַת השירים-הטקסטים שאנחנו כותבים-כתבנו בעצמנוּ: 

ה"ראש" שלנו כָּתַב >>> ה"ראש" שלנו מבין. 

כשמדובר ב"ראש" של מישהו אָחֵר, העניין מִסְתַּבֵּךְ. 

(כֵּן, כֵּן: הרבה-הרבה יותר קל לכתוב מאשר לקרוא.) 

לא-פעם שיר/טקסט של מישהו אָחֵר נקרא אצלנו כמו שורות 

של הירוגליפים ... 

תודה רבה-גדולה על תגובתךָ, הערתָּ והארתָּ. <לב>

רבקה

---

היטבת לתאר תודה והרבה בריאות תמיד - סופש מחבק

.

אביה אהובה, יקרה, 

זאת המחלה הַמְּדַבֶּקֶת בינֵינו בתוכֵנוּ, בינֵינו לעזה, ...

ואין, אין אנטיביוטיקה. 

תודה רבה-רבה-רבה וסופ"ש מחַבק לטוב ומיטיב, יקרה. 

<לב>

רבקה

---

אין ריפוי למחלה הזאת, המתבטאת באדמומיות קשה בעור. 

דווקא בחג האהבה נגעת בשושנה אחרת לגמרי, באדום מגפתי שכזה. 

.

גליתי יקירתי האהובה, 

הרי זאת הפְּרִיחָה שמשגשגת גם בתוךְ-תוכֵנו וגם בינינו לעזה, 

והתוצאוֹת ידועות. 

תודה רבה-רבה-רבה על הכול, ושבת שלום ומיטיבה, גליתי 

האהובה. 

שלךְ כל עוד, <לב>

רבקה

---