שעת החתולים

ככ נוגע לליבי! אני ״הקאט  ליידי ״ של שכונתי הצפונבונית, ודואגת לכל החתולים הקשישים והחלכאים והחולים שכאן. 

אולי החלכא-הנדכא שבשיר יגיע אלי ואתן לו אוכל טוב, מים צלולים  וליטוף מרחם! 

האם זו את באבן על ז'בוטינסקי?....

השיר משקף חוויית השפלה וניכור קיצוניים, אובדן הבית והביטחון, עד כדי חיה פצועה וכואבת. זהו תיאור עוצמתי של חולשה אנושית מול אכזריות החיים או החברה.

תודה צביקה היקר על השיר עם מטאפורה נוקבת.

יום שלישי מבורך ושנשנע רק בשורות טובות

שמוליק

הוא גורש ממלונתו כאשר החתולים מחפשים שיירים, הסמטאות עליו מתכווצות, הוא הולך מבלי לראות, לשמוע ולא הולך עד שהוא כורגע כחתול ומיילל. תודה רבה לך צבי היקר, יום טוב וחמים.

מלונתו היא מבצרו, אך גם ממנה הוברח. אולי עדיף להיות חתול, חשב לעצמו, ובחר ליילל במקום לנבוח. ובלבד שלא יגורש שוב ממלונתו. 

.

כתוב כמו ציור אקספרסיוניסטי. 

ברשותךָ, תיקון דקדוקי-לשוני: 

בשורה האחרונה צ"ל: "וּמֵחֵל" (בזמן הוֹוֶה. הֵחֵל: זמן עָבָר).

תודה רבה על חווית הקריאה, צביקה, יקר. 

המשך יום נעים ומיטיב. <לב>

רבקה

---

לעבי יוצא אל האיש הזה

כמה כואב  וסבל יש בעולם

לו הייתי אמא תרזה....

יום טוב ובשורות טובות

ממני מרים

שלוקחים כלב ואז זורקים אותו

עצוב