כְּמוֹ יַלְדָּה

יש דברי ששרדו מתקופת הילדות שלנו: אנו מוצאים עצמנו מצפים למשהו לא ידוע  כמו הילדה שהיית ואת ידעת שאבא יביא לך מתנה. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב ונעים. לא כל דבר שהיה בילדות נעלם.

.

תודה, דני יקר. 

לילה טוב ומיטיב. 

רבקה

---

.

תודה, איילה יקרה. 

לילה טוב ומיטיב. 

רבקה

---

כי ילדה קטנה זה לתמיד, בחסדי ואף בלעדי האבא שיאהב אותה  כל חייה.

נגעת בלב בשיר, רבקה היקרה

.

אודי. תודה. 

לא אשכח אֶת תגובתךָ. 

לילה טוב ומיטיב. 

רבקה

---

חפצתי

גם בבגרותנו, אנחנו שומרים על ניצוץ הציפייה והתקווה, ממש כמו ילדים. יש בנו כמיהה למשהו לא ידוע, שמשאיר אותנו דרוכים, מלאי תקווה וסקרנות אולי לימים טובים יותר.

תודה רבקה על השיר המעורר מחשבות.

יום רביעי מבורך 

שמוליק

עדיין ממתינה לעתיד טוב יותר, כנראה שזה טבע האדם. אולי הילד/ה שחי/ה בנו לעד. משמר איזו תקווה לאפשרות טובה יותר. 

מסתבר שנשארנו ילדים זקוקים להפתעות 

והלוואי והמשאלה תתגשם 

יום אוהב יקרה 

רבקתי היקרה, המילה כמו מיותרת.

את עדיין הילדה שהיית, אני יודעת, כי גם אני כזואת

הילדה הקטנה הזו לא עזבה אותנו.

אנחנו עדיין ממתינות לאותו משהו לא ידוע.

ואולי היום, אולי היום אבא יביא לי מתנה...

אני יודעת שזו מחשבה אבסורדית, אבל -

אבל לחשוב על זה מותר. 

רבל בדבר אחד אני בטוחה, חיבוק ממני בדרך אליך

ואת בהחלט יכולה לעמוד בחלון ולראות אותו בא.