סוֹף. אוּלַי.

מעורר תהיות: הצטברו ימיך, שנותיך ואת תוהה אם יפית כמו השבולת בשדה של מתיתיהו ואולי כמוה תקודי בחנניות בבוא המגל. תודה רבה לך רבקה היקרה, המשך שבת טובה ומיטיבה. 

השיר הוא התבוננות מהורהרת על חלוף הזמן והשתנות האדם לאורך חייו, דרך דימוי השיבולת בשדה.

השיר מבטא את ההתמודדות עם ההזדקנות וההשלמה עם מחזוריות החיים. הוא מעורר מחשבה על יופי, זמניות וקבלה של השלב הסופי כחלק טבעי מהקיום.

תודה רבקה יקרה על השיר המעורר המחשבה .

שבוע טוב ומבורך ונשמע בשורות טובות.

שמוליק