מרירות /גלים (2) /

הראשון: זועק: הטינה, קנאה ותסכול - נכרים בשפת גופה של אמא, כאילו הבטיחה ולא קיימה.

השני: אינו שבע רצון מהאהבה לה זוכה: גלים גלים של אהבה עופים אותו והוא מצידו מצפה לאהבה מסוג אחר.

תודה רבה לך רבקה היקרה, לילה טוב.

הראשון העלה בי את הקושי שבלא להיות חידוש.

השני העלה בי את השאלה שתמיד אני שואל את עצמי האם בכלל אני בוחר נכון.

1.

השיר  מבטא רגשות של אכזבה, קנאה ותסכול, שמתלכדים לכדי מרירות עמוקה. הדימוי של אם שמבטיחה ואינה מקיימת מסמל חוסר מימוש של ציפיות ורצונות, ותחושת רדיפה אחר מילים שלא ממומשות במציאות. המרירות נובעת מאי-הגשמת הבטחות ותקוות, ומדגישה את ההשפעה הרגשית של אכזבה מצטברת.

2.

המסר של השיר הוא הכאב שבאהבה חד-צדדית – נתינת אהבה למי שמבקש דבר אחר, והפער בין הרצון של האוהב לבין הציפיות של הנאהב.

תודה רבקה יקר על שני הקצרים עם הרבה חומר למחשבה.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

אמא הבטיחה כי העולם טוב אך זה לא נראה כך במציאות. 

וגלי האהבה שאינו חש בהם, לאהבה שונה לחלוטין הוא זקוק. 

הקנאה מעבירה אנשים על דעתם

מנצחת את האהבה

ככה זה תמיד עם אמא, היא מבטיחה הבטחות

הבטחות שהיא רוצה להאמין שתתקיימנה, היא כל כך רוצה להגן על ילדיה.

הבטחות שתמיד יהיה טוב, שלא תהיינה יותר מלחמות.

גם אני הייתי אמא כזו ובכל פעם כשהייתה מלחמה אמרתי, שזו תהיה המלחמה האחרונה...

אז אמרתי.

אהבה זה סיפור, שלפעמים עצב יש בו 

כמו אותו אדם שעליו את מספרת.

כל האהבה שהקיפה אותו, לא חדרה אליו

הוא כל חייו חיפש אהבה אחרת

וזה כל כך עצוב.

ואותה טינה - 

קינאה - 

תיסכול - 

כְּאִלּוּ אִמָּא הִבְטִיחָה וְלֹא קִיְּמָה.

יפה כתיבתך

אך הוא רוצה אהבה אחרת ...

איך נסביר שאנחנו הנשים חובקות רגשות אחרים

ויש טינה ושנאה וקינאה טנקמה 

מרירות של חיים שלמים 

וכמה חבל שלא רואים כל יום את הפרחים הצבעוניים

שבת טובה יקרה 

מזדהה הרבה מהכתוב 

<לב> שבת טובה, מיטיבה, לךְ, יקרה לי מאוד. <לב>