אשה

אִשָּׁה /עידית אורדן- לרגל יום האשה

אִשָּׁה הֱיִי נְחוּשָׁה

אַף אִם הַדֶּרֶךְ קָשָׁה

לְמַלֵּא אֶת שְׁאִיפוֹתַיִךְ

לְהַגְשִׁים חֲלוֹמוֹתַיִךְ

הִנֵּךְ אִשָּׁה חָפְשִׁיָּה

הַפְגִּינִי תּוּשִׁיָּה

הַאֲמִינִי בִּיכָלְתֵּךְ

לַעֲשׂוֹת כָּל שֶׁבְּחֶפְצֵךְ.

אִשָּׁה אַתְּ  חֲזָקָה

חָזְקָתְךָ הִיא כָּאֲבוּקָה

הַקְשִׁיבִי רַק לְמַשְׂאַת לִבֵּךְ

אַל תִּתְּנִי לְהָשִׂיחַ דַּעְתֵּךְ.

גַּם אִם אִמָא אַתְּ וּרְעִיָּה, אִשָּׁה

הַדּוֹאֶגֶת וּמְסוּרָה לְאִשֵּׁךְ וּלְמִשְׁפַּחֲתֵךְ,

לִדְאֹג לְרִוְחָתֵךְ  זֹאת לֹא בּוּשָׁה

כְּדֵי לָתֵת אַל תִּבְטְלִי אֶת עַצְמֵךְ.

אִשָּׁה, אַת גִּבּוֹרָה

כְּמוֹ יָעֵל... וּדְבוֹרָה

לְכָל תַּפְקִיד תּוּכְלִי לְהַתְאִים

אִם אַתְּ רוֹצָה וְלָךְ נָעִים.

אִשָּׁה, אִם אַתְּ בְּצָרָה, אַל תִּהְיִי לְבַד

אַל תִּתְּנִי לְעַצְמֵךְ לִחְיוֹת בְּפַחַד

שַׁתְּפִי אֶת אֵלֶּה שֶׁבָּהֶם אַתְּ בּוֹטַחַת

הֱיִי בִּפְנֵיהֶם צָרָתֵךְ שׁוֹטַחַת.

שֶׁיּוֹצִיאוּ אוֹתָךְ  אֶל הָאוֹר מֵהָאֲפֵלָה

אַל תַּאֲשִׁימִי עַצְמֵךְ בַּכְּאֵב וּבַהַשְׁפָּלָה

הַאֲמִינִי שֶׁתּוּכְלִי לְהַמְשִׁיךְ חַיַּיִךְ מֵחָדָשׁ

וְטַעְמָם יִהְיוּ כִּדְבַשׁ.

אִשָּׁה, אַת  אֵינֵךְ חֵפֶץ

לֹא יַעֲשֶׂה בָּךְ אָדָם אֶת שֶׁהוּא חָפֵץ.

לָךְ אִשָּׁה, זְכוּת לְסָרֵב אוֹ לְהַסְכִּים

אַתְ בִּלְבָד תַּחְלִיטִי  מַה לָךְ מַתְאִים.

אִשָּׁה עִם אֲהוּבָה נִשְׁאֶרֶת

כְּשֶׁהִיא בִּמְחִצָּתוֹ מְאֻשֶּׁרֶת.

הִיא תַּעֲזֹב אִם פְּגוּעָה תָּחוּשׁ

כִּי אִשָּׁה הִיא אֵינָהּ רְכוּשׁ.

נָשִים  הֵן שְׁווֹת זְכוּיוֹת

וְכָךְ רְאוּיוֹת לִהְיוֹת

אָסוּר שֶׁנִּסּוֹג לְאָחוֹר

לְשָׁנִים אֲפֵלוֹת, לֹא נַחֲזֹר!

בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת רָאִינוּ אֶת הַחַיָּלוֹת הַגִּבּוֹרוֹת 

כֵּיצַד בִּנְחִישׁוּת עַל קְשָׁיִים מִתְגַּבְּרוֹת

הֵן בְּכָל עָצְמָתָן מִשְׁתַּלְּבוֹת בְּכָל תַּפְקִיד

שֶׁצַּהַ"ל בִּידֵיהֶן מַפְקִיד

****************************

שְׂמֵחָה לְדֶרֶךְ הַמִּלִּים לָשׁוּב

שִׁירִים לִשְׁלֹחַ לְכָאן שׁוּב.

מְקַוָּה שֶׁיִּמְצְאוּ חֵן בְּעֵינֵיכֶם שִׁירַי

וְלִי זֶה דַּי

עידית אורדן