אַהֲבָה וְצָרוֹת אֲחֵרוֹת / מִיקְרוֹ-טֶקְסְט /

שיחה בין נערה ואישה בסופר, מעורר תהיות: האישה נאנחת ואישה שואלת אותה אם היא בצרות. הנערה משיבה לה שהנער אותו אוהבת לא רואה אותה. האישה נאנחת ואומרת לה שאלה הן צרותיה וה עוד כלום. היא תראה שזה עין וכאפס וילדיה עוד יביואו אליה בדרישות. זה רוצה מכונית והקופאית עוד שאולת במזומן או באשראי והאישה מחייכת ומשיבה באשראי... תודה רבה לך רבקה היקרה, שבוע טוב ומיטיב.

השיח הזה בחנות מוכיח כי לכולנו יש צרות. אין מנוס מזה. וככל שהילדים מתבגרים הצרות גם הן מתעצמות. עצוב שזה כך. 

המיקרו-טקסט מציג בהומור את הפער בין תפיסת הבעיות של נערה צעירה לעומת מבוגר מנוסה. נינה בת ה-16 חושבת שהאהבה הלא-ממומשת שלה היא הצרה הגדולה ביותר, אך האישה המבוגרת מבינה שבעיות החיים הופכות למורכבות יותר עם הזמן – ילדים, כסף, דרישות ומחויבויות.

החיים מלאים באתגרים, וכל שלב בחיים מביא עמו "צרות" אחרות, כך שמה שנראה דרמטי בגיל צעיר עשוי להיתפש כזניח בהמשך הדרך.

תודה רבקה יקרה על המיקרו טקסט המעניין על החיים.

שבוע טוב ומבורך ושנשמע בשורות טובות.

שמוליק

רבקתי היקרה,

את מקשיבה לשיחה בחנות, וא ני רואה אותך מחייכת לעצמך.

הילדה בת השש עשרה, עולמה חרב עליה כי הבחור הזה, היפה החתיך -

לא שם עליה. עולמה חרב עליה.

והאשה הבוגרת כבר שכחה, שכחה שפעם גם היא הייתה נערה...

עכשיו היא דואגת לילדים שלה, ובטח יש לה בבית נערה בת שש עשרה ש-

שהבחור שהיא חולמת עליו, לא מסתכל בכיוון שלה.

העולם אכזר.

גרם לי להתגעגע לילדות שלי

אני מוכן לגהץ הכל למענן