עכבר במבוך

השיר מתאר מצב שבו הכול נראה שגרתי וידוע מראש, חיים שממשיכים במסלולם הרגיל, עם אותן שיטות וסטטיסטיקות בלתי נמנעות. אבל בתוך השגרה הזו, יש רגע של עצירה, של ניסיון למצוא משמעות או לברוח מהקיים, דרך קוניאק ושקיעה.

אתה חווה ניגוד פנימי—בין הרצון לשינוי ובין תחושת הכלא הפנימי ("הגבולות במבוך"). הסיום מציג את העולם כמערכת מנוהלת מראש, בה האדם הוא רק עכבר שרודף אחרי הגבינה, רמז לתחושת חוסר שליטה או לחוסר טעם במרדף אחר יעדים מוכתבים מראש.

השיר הוא ביקורת על השגרה הבלתי משתנה וחוסר היכולת להשתחרר ממנה, לצד ההבנה שגם ניסיונות הבריחה הם חלק ממערכת שממשיכה לפעול כרגיל.

יפה כתבת  קובי.

לילה טוב ושנשמי בשורות טובות

שמוליק