יצירות אחרונות
שטיח החיים (2 תגובות)
דן יעקבי /הודעות -22/11/2026 10:39
השקת הרומן ההיסטורי המופלא של יצוק עזוז (5 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/11/2026 08:15
מי סופר (3 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/11/2026 08:01
טִפּוֹת מְיֻתָּרוֹת שֶׁל עֶצֶב (2 תגובות)
אביה /שירים -22/11/2026 05:59
עוֹד תִּפְרַח בְּתוֹכְךָ 🌹🌹🌹 (9 תגובות)
שמואל כהן /שירים -22/11/2026 05:34
זיכרונות נצורים להישרדות (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/11/2026 05:25
לכל מוקיריי, שאינם רבים (2 תגובות)
בָּרִי גַּרְסִיָּה־שַׁנְקָר /הודעות -22/11/2026 03:12
צְ'מְעוּ סִפּוּר הָזוּי עַל שֵׁם (3 תגובות)
בָּרִי גַּרְסִיָּה־שַׁנְקָר /סיפורים -22/11/2026 03:05
סיפורים
מימונה גרמנית
אווה הרגישה קצת לחוצה, היא הייתה ביישנית מטבעה, אך ברגע שנפתחה הדלת, מרגרט הימלר קיבלה אותה ואת אדולף בקריאות "תרבחו ותסעדו" ורעשי לשון חמימים ומשונים, כך שאווה לא יכלה שלא להרגיש בבית. אדולף התנצל בשמה ואמר: "היא תמיד מתביישת במסיבות." וכך חגגו להם אנשי האס אס את המימונה הכי שמחה שגרמניה אי פעם ידעה, ולחשוב שמרגרט, אישתו של היינריך, פחדה לפני כן מלארח אירוע גדול כל כך. היינריך המארח תופף על הדרבוקה, בזמן שהרמן גרינג הכין מופלטות, ואדולף שיחק עם הילדים. כל המפלגה נכנסה תחת קורת גג אחת, אך איש לא הרגיש צפוף, כולם חשו חום אמיתי. אנשי המפלגה נהנו להם מהמימונה השמחה האחרונה שלהם, מבלי לדעת שבשנים הבאות לא רק שהם לא יזכו לחגוג יותר, אלא גם יגנבו מהעם שלהם את החג שהכי אפיין אותו. תגובות
שמואל כהן
/
סיטואציה סוריאליסטית ופרובוקטיבית🌹🌹🌹
/
19/03/2025 04:13
אביב אריאל
/
אבחנה חדה
/
19/03/2025 10:39
גלי צבי-ויס
/
זמן אחר
/
19/03/2025 07:20
אביב אריאל
/
תודה גלי, הייתי שמח אבל אין לי יצירה חדשה כרגע
/
19/03/2025 10:40
גלי צבי-ויס
/
או קיי, כשתהיה לך. או שתשלח משהו מן העבר. מה שתחליט. שיהיה יום טוב.
/
20/03/2025 08:26
עונתיים
/
הייתי קורא לזה מימונאכט
/
08/04/2025 16:20
אביב אריאל
/
Lol
/
08/04/2025 21:11
התחברותתגובתך נשמרה |