יצירות אחרונות
םריחת הדובדבן - פרק עשרים ואחד (0 תגובות)
בבר 1 /סיפורים -27/07/2026 00:23
הריון ברבעון (5 תגובות)
jakuper /סיפורים -26/07/2026 17:02
בריאת העץ אובות (5 תגובות)
אריק חבי"ף /סיפורים -26/07/2026 15:11
אנחנו כותבים שירים (16 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -26/07/2026 13:51
חיוך מלוכסן, / בהמתנה / (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -26/07/2026 12:45
וְעָמְדוּ הַקּוֹצְרִים בַּשָּׂדֶה (8 תגובות)
אלפי /שירים -26/07/2026 11:44
האהבה היא.. (11 תגובות)
אילה בכור /שירים -26/07/2026 08:49
תמיד יש את המשהו הקטנטן הזה (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -26/07/2026 06:36
מַעְגַּלֵּי הַלֵּב (6 תגובות)
אביה /שירים -26/07/2026 06:16
סיפורים
מימונה גרמנית
אווה הרגישה קצת לחוצה, היא הייתה ביישנית מטבעה, אך ברגע שנפתחה הדלת, מרגרט הימלר קיבלה אותה ואת אדולף בקריאות "תרבחו ותסעדו" ורעשי לשון חמימים ומשונים, כך שאווה לא יכלה שלא להרגיש בבית. אדולף התנצל בשמה ואמר: "היא תמיד מתביישת במסיבות." וכך חגגו להם אנשי האס אס את המימונה הכי שמחה שגרמניה אי פעם ידעה, ולחשוב שמרגרט, אישתו של היינריך, פחדה לפני כן מלארח אירוע גדול כל כך. היינריך המארח תופף על הדרבוקה, בזמן שהרמן גרינג הכין מופלטות, ואדולף שיחק עם הילדים. כל המפלגה נכנסה תחת קורת גג אחת, אך איש לא הרגיש צפוף, כולם חשו חום אמיתי. אנשי המפלגה נהנו להם מהמימונה השמחה האחרונה שלהם, מבלי לדעת שבשנים הבאות לא רק שהם לא יזכו לחגוג יותר, אלא גם יגנבו מהעם שלהם את החג שהכי אפיין אותו. תגובות
שמואל כהן
/
סיטואציה סוריאליסטית ופרובוקטיבית🌹🌹🌹
/
19/03/2025 04:13
אביב אריאל
/
אבחנה חדה
/
19/03/2025 10:39
גלי צבי-ויס
/
זמן אחר
/
19/03/2025 07:20
אביב אריאל
/
תודה גלי, הייתי שמח אבל אין לי יצירה חדשה כרגע
/
19/03/2025 10:40
גלי צבי-ויס
/
או קיי, כשתהיה לך. או שתשלח משהו מן העבר. מה שתחליט. שיהיה יום טוב.
/
20/03/2025 08:26
עונתיים
/
הייתי קורא לזה מימונאכט
/
08/04/2025 16:20
אביב אריאל
/
Lol
/
08/04/2025 21:11
התחברותתגובתך נשמרה |