הִתְלַבְּטֻיּוֹת / זְכוּת /

הראשון: רגעי אמת בחייך ומכת פטיש מפתיעה.את איניך בלרינה או זמרת ואת תוהה מה מעשיך בלהקת מחול ובמקהלה מתלבטת עם רקדנים וזמרים בקשר ליצירות שעל הבמה.

השני, נוגה: את מזהה אותו כמו שמזהים כאב או שמחה ואת רואה בכך זכות ראשונה להיות אישה.

תודה רבה לך רבקה היקרה על הקצרצרים היפים. המשך יום טוב ומיטיב.

אני חושב שמאז היווסדה של הדת ועד הלום רק מתי מעט הצליחו לראות לאן הדת מובילה. את הבעייתיות. את ההגזמה שמתחוללת שם. את ההשלכות. מאוד מאוד עצוב.

.

ברשותךָ, דני, יקר: 

הדת נוסדה זמן רב מאוד לפני כל מוסד ידוע לנו. 

הפחד והאימה מהבלתי-ידוע (גשם-מבול, יובש, רעידות אדמה

ודומיהם) העמידו אֶת האדם בפני "כוחות עליונים" , וכךְ התחילו

בפולחנים דתיים ע"מ להשְׂביע אֶת זַעַם הָאֵלִים בתקופות קשות, 

או ע"מ לבקש אֶת עזרתם ולהודות להם על תקופות טובות. 

התרבוּת צמחה מהפולחנים. 

האזרחוּת ניתנה, ראשית, לבְנֵי אותה דת/בְנֵי אותו פולחן שהיה

נהוג במקום. 

מה שקורה היום במדינת ישראל הוא חזרה ל-טוּם-טוּם של 

התופים של אותם ימים רחוקים. 

עצוב, כן. אבל מתוכנן מאוד: ידעו לאן הדת והפולחן הדתי

יובילוּ.

הצעד הַזֶּה נתמךְ ע"י הרוב המוחלט: 

הקולות בקלפי. 

תודה רבה על תגובתךָ והמשךְ יום נעים ומיטיב. <לב>

רבקה

---

1.

השיר מדגיש את תחושת הניכור הפנימית ואת ההתמודדות עם שאלות של זהות וביטחון עצמי. הוא משקף את הקונפליקט שבין הרצון להשתייך לעולם מסוים לבין ההבנה שאולי אין התאמה מוחלטת אליו.

2. 

השיר עוסק בזכות הבסיסית והמהותית של אישה להיות מי שהיא, מתוך חיבור לגוף, לרגש ולחוויה האישית. הוא מדגיש את העוצמה שבזהות הנשית ואת ההכרה בה כמובנת מאליה אך גם משמעותית.

תודה רבקה יקרה על שני השירים המעניינים שכתבת.

יום רביעי  מבורך ונשמע בשורות טובות

שמוליק