שירים

ללא שם

 
ישבתי והסתכלתי על הורד.

אדום בוהק, גבעול מושלם, עלים מעוצבים

עלי כותרת מרובים.

ואפילו,

קוצים יפים.

הייתי יכול לשבת שנים

ולהסתכל על הורד

ולהתפעל מיופיו

אבל אבוי,

טפטוף קל,

ואחריו

ברק.

הגשם מתחזק.

אני פוסע שתי פסיעות אחורה.

ואז,

בשנייה שאני ממצמץ,

ברק הרסני פוגע בורד.

שקט.

כלום לא זז.

דבר לא קורה.

הגשם נפסק, שקטו הרעמים.

והורד

גם דמם.

במקום אדום,

נותר רק

שחור.

עירום, בודד הוא עומד שם.

עם גבעול

חצי הרוס.

חסר עלים, מט לפול.

חבל

על אותו ורד מסכן

שנקטפו חייו

בשנייה

בגלל ברק אחד טועה.

תגובות