לשירות החברים

מעורר זיכרונות: תולש חוטי טלפון קוי שממלאים את הבית כקורי עכביש והקיר עדיין נראה מכיל כאילו החוטים עדיין קיימים. זה מעלה זכרונות לימים שבהם בכל חדר היה טלפון לשירות כולם. חלק מהחברים כבר קשישים וחלקם נפטרו. תודה רבה לך צביקה היקר, יום טוב. 

צביקה יקר

אז היו חוטים  שהתחברו לטלפון והזדקנו כמונו

כיום יש חוטים מודרנין מתימן שרוצים להרוג אותנו

זאת הקידמה......נכון צביקה יקר?

יום נעים ללא חוטים

ממני מרים

השיר מתאר בפשטות אך בעוצמה את פעולת הסרת חוטי הטלפון הישנים מהקירות, אך למעשה עוסק בזיכרונות, בזמן שחלף, ובאובדן. החוטים, שנדמים לקורי עכביש, מסמלים את הקשרים שהתקיימו בעבר—בין חברים, הורים ואנשים שכבר אינם. למרות שהתשתית הפיזית מוסרת, הזיכרונות נשארים, כמו רוחות רפאים של חיים שהיו ואינם.

השיר מבכה את התפוגגות הקשרים הישנים וההיעלמות הבלתי נמנעת של הדורות הקודמים. הוא מבטא את הדרך שבה העבר ממשיך לרחף מעלינו גם כשהסימנים הפיזיים שלו נעלמים, ומעלה שאלות על זיכרון, התקדמות טכנולוגית, ואיך אנו מתמודדים עם הזמן שחולף.

תודה צביקה היקר על השיר המתייחס לעבר ולזיכרונות.

יום שלישי מבורך

שמוליק

העידן המודרני התפתח בקצב מסחרר. מי בכלל זוכר את רשת החוטים של הטלפוניה, זה הפך לזיכרון ישן מן העבר.