חַבִּיבִּי, / 2 /

מעורר תהיות, על מה התפילה או הזעקה, אי וודאות: את קוראת לראות את מורדות הר י-ם מפותלים כמו ירכי אישה מתפללת ומנגד רוחות השמים והארץ מתקוטטות ביניהן למי הבכורה ואין לדעת אם תפילה נישאת, אם זעקה מרה עולה מהעיר המקוטבת. תודה רבה לך רבקה היקרה, המשך יום טוב ומיטיב.

.

תודה רבה על תגובתךָ, דני יקר. לילה טוב ומיטיב. <לב>

רבקה

---

.

תודה רבה על תגובתךְ ולילה טוב ומיטיב, איילה אהובה. 

<לב>

רבקה

---

לא כתבתי 'אם'. רבקתי היקרה

כי אני שומעת את הזעקה הזו.

אחרי התיאור הנפלא של מורדות ההרים,

שהם מתפללים כמו ירכיה של אישה,

וזה כל כך חושני ומעלה חיוך, 

ואז באה המציאות.

ומתוך המילים עולה התהייה שלך, רבקתי רבקתי היקרה,

מה קרה לירושלים שאהבת

העיר שחוברה לה יחדיו...

עצוב וכואב.

.

כל דימוי אמור לשָׁרת רעיון, נושא, ולהרחיב אותו,

נוריתי יקירתי. 

תודה רבה-גדולה-מאוד על קריאתךְ, על תגובתךְ. 

לילה טוב ומיטיב, הלוואי. 

אוהבת אותךְ,

שלךְ, <לב>

רבקה הקטנה

---

ואת כן טוענת שיש פה דיון על הבכורה. 

זה מאוד מעניין

מתריס בחביבות :)

כתוב מאוד יפה רבקה

עשה בי השראה רוחנית 

מבשרך חזיתי אלוה

. 

"דיבייט" בעברית = דיון. 

אגב, אין כאן דיון כלשהו, במיקרו-טקסט: 

אלה דימויים. ומשרתים אֶת הכתוב ואֶת הקורא.ים. 

תודה רבה על קריאה + תגובה ולילה טוב ומיטיב, זיו יקר. <לב>

רבקה

---

במכחול מילותייך ציירת  תמונה עזה ופיוטית של ירושלים, תוך שימוש במטאפורות חזקות של גוף אישה, תפילה וזעקה. העיר מתוארת כיישות חיה, רבת ניגודים—הרכסים המתפתלים מדומים לירכיים נשיות, העננות המשתנה מסמלת סערה פנימית, והמאבק בין הרוח לארץ משקף קונפליקטים עמוקים.

השיר מבטא את המתח הפנימי של ירושלים—בין קדושה לשבר, בין תפילה לתחינה, בין יופי לכאב. הוא משאיר את הקורא עם שאלה פתוחה: האם קולה של העיר הוא קול של קדושה ותקווה, או זעקה של כאב וסכסוך בלתי נגמר?

תודה רבקה יקרה על השיר.

יום שלישי מבורך ושקט

שמוליק

.

שמואל, יקר, 

הפתעת אותי.

מה שלומךָ? מה שלומכם? אַתֶּם אמורים להיות בחופשה.

אני מקווה שהכול טוב, כפי שתכננתם, וסתם רציתָ להיות 

גם כאן. 

תודה רבה-גדולה-ענקית על קריאה + תגובה, על ניתוחךָ!!

המשךְ יום נעים ומיטיב לךָ, לכם. <לב>

רבקה

---

רבקה יקרה, בשעות הקטנות של הבוקר לא חשוב אם אני בחופשה או לא , קשה להתאפק ולא להיכנס לאתר לפחות להגיב לכותבים .

הכנס כאן במלון מדהים , כנס הלדינו עם המון מוזיקה והרצאות המזכירים לי את בית אבא. אחזור לאתר עם שיר חדש ביום שישי הקרוב.

יום שלישי מבורך ושקט 

שמוליק

.

הוֹ. 

הוֹ !!

כנס הלָּדִינוֹ. 

שפה מתוקה-מתוקה, נפלאה. 

בתנועת הנוער הייתה חברה, ילדה, נערה, ששרה שירים 

בלדינו, דיברה וקראה ספרוּת בלדינוֹ. 

היה לה קול מקסים. והשירים שהיא ידעה היו מקסימים 

כמוהָ. 

אני מנחשת אֶת ההתרגשוּת שלךָ כשאַתָּה שוב בבית אַבָּא. 

מאחלת לךָ הנאה בכל מישור ומישור וחוויוֹת פנימיוֹת

מעמיקות, שמואל יקר. 

תודה רבה-רבה שוב על תגובתךָ לדבריי, 

ותודה עמוקה על השיתוף במעשיךָ ורגשותיךָ. 

ממתינה לשירךָ ביום שישי, <לב>

רבקה

---

עננות משתנה, זו העיר הזו. ירושלים. אילו קטבים יש שם. שירך נכתב מכאב, רק לראות זאת והלב נחמץ. 

.

גליתי יקירתי האהובה, 

רק לראות - ולברוח, כי המצב נורא. 

תודה רבה-גדולה-מאוד על תגובתךְ, על הבית, על הבמה, 

גליתי. 

שלךְ כל עוד, <לב>

רבקה

---

הרים מפותלים

עננות משתנה 

ארץ מתקוטטת

תפילה נישאת וזעקה מרה עולה 

מתחברת לכאב העז העולה מזו הכתיבה 

לאן פננו יקרה 

.

אלה אהובה, 

נורא, מה שקורה בירושלים. 

לאן פנינו - גם אני שואלת. וחוששת.

תודה רבה על קריאתךְ ועל תגובתךְ המיוחדת. 

חיבוק, יקרה. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---