אישה-ציפור

אתה נוכח בהרצאה וקטעי וידאו על ציפורים למיניהן נודדות מארצות הורינו, באות ונעלמות. בזווית עיניך קולט אישה-ציפור וראש גבר לבן נצמד לחזה הוורדרד שלה. אתה מבחין שזה בלבול מוחי-עייני הלוא ציפור בד"כ אינן מיניקות. ואתה דומע ממראה עיניך שכן הציפורים במסך עפות לארצות שקטות. תודה רבה לך צבי היקר, המשך יום טוב.

כשיש רגש, כשיש חיבור פיזי נראה כי ניתן לעוף לכל מקום שנרצה. אולי כשנבין זאת נמחה את הדמעות. 

השיר עוסק בניגוד שבין מה שאנחנו רואים לבין מה שראוי או נכון. אתה מתאר תמונה מבלבלת של אישה-ציפור, שמניקה גבר זקן, מצב שלכאורה לא מסתדר עם המציאות הטבעית, כי ציפורים לא מניקות. זהו תיאור של תחושת בלבול, כשהמציאות והדמיון מתערבבים. הציפורים המוזכרות מייצגות את הרעיון של ניתוק ומעבר לארצות שקטות, כלומר, חיפוש אחרי מקום של מנוחה ושלווה.

השיר מצביע על תחושת בלבול או אשליה, שבה מראה עיניים לא תמיד משקף את המציאות המוחלטת. הוא גם מדבר על רצון לברוח למקום של שקט ושלווה, מעבר למורכבות ובלבול החיים.

יפה כתבת צביקה היקר.

סופ"ש רגוע ושקט ושנשמע בשורות טובות.

שמוליק