בוקר

מרגש: שעת בוקר ססגונית, ציפורים עפות מעל צמרות העצים ואת שוקקת חיים, מכינה עצמך ליום. תודה רבה לך אלה היקרה, יום טוב. שהיום יתחיל בטוב ויגמר בטוב. אצלנו עצים רבים וציפורים רבות והן נשמעות. שלא יגמר לעולם.

איזה בוקר נפלא. את פותחת אותו בכתיבה, זורמת עם כל המגיע אל תת המודע שלך ומוכנה לקבל הכל. כי מה שייצא, זה הדבר הנכון.  

המסר של השיר נוגע לפער בין העשייה הפיזית של כתיבה לבין המאבק הפנימי של האדם להבין את עצמו, את תחושותיו ואת כיוונו. למרות השקט והסביבה היפה, כמו הציפורים והאור בשעות הבוקר, יש תחושת חיפוש פנימי ואי-בהירות.

זה קורה לכל אחד מאיתנו קרידה.

סופ"ש רגוע ושקט ושנשמע בשורות טובות.

שמוליק

הבזקי מחשבה

שקולחים

 בזרימה העכשוית

של הזמן

.

ברשותךְ, אלה, אהובה: 

חייכתי ... 

גם לי קורה, וסימני האדום מראים לי איפה שגיתי. 

אבל חוץ מזה: 

אהבתי אֶת כתיבתךְ, אֶת הגלישה הלוךְ-ו-שוב אל תוך-תוכךְ

וממנו החוצה, אל מראה הסביבה, הטבע. 

ואהבתי אֶת ההכנה לעצמךְ-אַתְּ, אֶת הרגשה של "שוקקת 

חיים" . 

תודה רבה-רבה-גדולה על שירך וסופ"ש רגוע ומיטיב, 

אלה יקרה לי מאוד.

שלךְ, <לב>

רבקה

---

לעולם לא יקרה

האדום,

סימן לאהבה

ליבת הנכון והטוב