פסולת

בדרכך היה ניצוץ של תקומה ואת מחפשת מזור לפצעיך ואת יודעת שתחזרי אל העפר והמים זורמים, לוקחים את פסולת האדם לנחלים שופכי זוהמה. תודה רבה לך אלה היקרה, המשך יום טוב.

.

ברשותךְ, אלה, יקרה: 

כתבתְּ אֶת השיר בלי לנשום, נכון? 

נפלא! שיר אמיתי, בּוֹגֵר, מפוכח, מטאטא אשליוֹת ואינו מחסיר

תִּקְוָה: 

"מוזיקה מתנגנת בתוכי / שובל מתנצח לנצח נצחים"

תודה רבה-גדולה-מאוד על שירךְ, 

והמשך יום נעים ומיטיב, אלה אהובה. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

תודה יקרה 

מעוררת את בי את לעוד ועוד יצירה 

ניצוץ של תקומה

והתמרדות

המתח בין

רגעי דעיכה

לבין ההתגברות

וההתמרדות היא

חלק ממרכיב החירות

בשביל הבריחה

מהעוקץ אל הדבש

פילוסופי הכתוב 

אך ממשיכים הלאה מסתבר 

ערב נפלא

תמיד ממשיכים בתוך הזרימה

של נהר החיים

השיר מבטא את הדואליות שבקיום האנושי—המרד בגורל לצד הכניעה לבלתי נמנע. הוא משלב תקווה וייסורים, מתיקות ועוקץ, תוך התבוננות על מחזור החיים וההשפעה האנושית על העולם. בסופו של דבר, השיר רומז לכך שהחיים הם מסע בלתי נמנע של עליות וירידות, והטבע ממשיך בדרכו, גם כאשר האדם מותיר אחריו זוהמה.

מרגש כתבת קרידה.

יום שלישי פעמיים כי טוב.

שמוליק

תודה רבה 

שמחה שהתחברת 

תודה רבה 

זהו ניסיון להתנקות, להביא את הניקיון הזה גם פנימה לתוכך. רגעים של ייאוש אך קימה מתוך זה.