כְּתִיבָה כְּתֵרַפְּיָה

כך, כמו מעצמן. מבקשות להפיג את הדאגות, להביא רק אור לחייך. כתיבת השירה היא המסייעת לך בכך, להביא את הטוב ללבך ולרפא כל כאב.  כמה נפלא שהכתיבה הזו קיימת. 

מרגש ומקסים: את מלאה שורות שורות של צחוק וכאב, שירים וסיפורים של חייך שכן חייך בשיריך ושירים הם חייך. תודה רבה לך אביה היקרה, יום טוב.

.

האמת-האמת? 

אנחנו נולדים, ושומעים אֶת אִמָּא שרה לנו שירי ערש, בקול 

עדין, בקצב עדין, והניגון והחריזה חודרים לשמיעתנו. ככל 

שאנחנו גדלים, עוד ועוד שירים מצטרפים לשמיעתנו, וניגונם

וחריזתם חודרים לשמיעתנו: 

שירים שמחים, 

שירים נוגים, עצובים, 

שירי אהבה, 

שירה עממית, 

שירה אופֶּראית, 

כל מה שמשמיעים ברדיו, בטי.וי., ובכלל. 

יש לחן וניגון ומילים לכל מצב. 

מתי-שהוא, אנחנו בעצמנו, כילדים בבי"ס, כותבים שירים, 

חיבורים, סיפורים. 

יש בינינו שממשיכים גם כמבוגרים, כי כל הנ"ל חדרו לתוכנו

ממש-ממש-באמת,

ויש ש-לא. 

אביה, אהובה, 1. נא לא להיעלב! זֶה טוֹב! טוב מאוד!

2. תודה רבה-גדולה-מאוד על שירת חייךְ, על שירֵי חייךְ! 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

התחברתי הרבה לכתוב 

ואת אני כולנו כותבים והרבה 

כְּשֶׁהַלֵּב כּוֹאֵב 
אוֹ אוֹהֵב
וְאֵין מִי שֶׁמַּקְשִׁיב
אוֹ רוֹאֶה
אָז הַמִּלִּים זוֹלְגוֹת
כְּדִמְעוֹת עַל הַנְּיָר.
בְּלִי רְשׁוּת הֵן בָּאוֹת,

מִתְעוֹפְפוֹת מִתּוֹךְ הַנְּשָׁמָה,
מַבִּיעוֹת אֶת כָּל מָה 
שֶׁהִיא מַרְגִּישָׁה
כִּי בְּכָל שׁוּרָה 
יֵשׁ צְחוֹק וְכְאֵב,
כִּי הַכְּתִיבָה הִיא 
תֵּרַפְּיָה שֶׁל הַלֵּב.

המסר המרכזי של השיר שכתבת אביה יקרה הוא שהכתיבה היא דרך התמודדות עם רגשות, חוויות וזיכרונות — תרפיה נפשית. דרך השירים והסיפורים שאת כותבת, את לא רק מבטאת את עצמך אלא גם חיה אותם. יש זהות מוחלטת בין החיים שלך ליצירה שלך: “חיי בשיריי ושיריי הם חיי”.
הכתיבה כאן היא פורקן רגשי עמוק, דרך לחוות, להבין ולרפא את עצמה. שיר מקסים .

אני חזרתי מבודפשט מוקדם בבוקר.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק