להיות בן אדם!

תודה נורית יקרה על הציטוט מדבריו של חוזה המדינה. 

רק אתמול חזרתי מבודפשט, ואם היו מבינים את משמעות דבריו אולי השואה לא היתה מתרחשת.

הרצל מדגיש שהמדד היחיד לפיו יש לשפוט אדם הוא אנושיותו – לא מוצאו, דתו או זהותו החיצונית. בני אדם צריכים להיבחן לפי אופיים, מעשיהם וערכיהם, ולא לפי שיוך חברתי, דתי או אתני.

המסר שעולה מדבריו של הרצל הוא מסר של אחדות אנושית, הקורא לבטל דעות קדומות ולראות בכל אדם קודם כל בן אנוש שווה ערך. בייחוד בעידן שבו הרצל פעל – תקופה של אנטישמיות ואפליה – הצהרה כזו משקפת תקווה לעולם צודק יותר, שבו יש מקום לכולם תחת עקרונות של כבוד, שוויון וחמלה. גם כיום להצהרה הזו חשיבות מרובה במיוחד אחרי השבעה באוקטובר.

היום יתפרסם שיר לבמת הדיון של שבוע שעבר.

חג שמח לך ולמשפחתך.

ללא דעות קדומות ולא לתת לדת וללאום להשפיע עליו.

עליו להיות אדם טוב, שרואה גם את האחר.

זה קצת אוטופי, אבל לזה צריך לשאוף...

שבוע טוב, שקט ורגוע.

להיות אדם זה במובן של אנושי. וזה הדבר החשוב מכל. לא דת, לא גזע לא מה בוחרים בבחירות. בני אדם! משפט שאני מזדהה עמו יותר מכל.

תודה נוריתוש על המשפט המופלא הזה וחג שמח! 

אכן, על האדם להיות אנושי, לראות את האחר ללא כל דעות קדומות.

זה קצת אוטופי, אבל... אולי עם קצת מאמץ נוכל ליצור עולם שטוב לחיות בו.

שבוע שקט ורגוע.

הפנימיות של האדם חשובה ולא משתנים חיצוניים של האדם כמו דת, גזע, מוצא, מגדר ועוד היד נטויה. קודם כל צריכים להיות בניאדם. לא מתייגים. כך אני נוהג. תודה רבה לך נורית היקרה, שבת טובה וחג פסח שמח. שבחג הבא יהיו החטופים הנותרים בבית.

אתה כל כך צודק דני ידידי,

ומרגשת הייתה התוספת שלך, כך אני נוהג, תבורך.

שבוע טוב. שבוע שקט ורגוע, ומי יתן ובהחטופים ישובו...

.

משפט מעניין מאדם שהיה גזעני ביותר: מדינה רק לַיהודים, 

רק הַיהודים יכולים לחיות בָּהּ, ... כך הוא טען וכתב בספרוֹ,

"אלטנוילנד" . הוא גם כתב על גירוש/הכחדה כל מי ומה לא-

יהודי בארץ. 

חוץ מזה: 

מה שלומך, נוריתי יקירתי? באמת: מה שלומך?

אוהבת אותך מאוד, שלך, <לב>

רבקה

---

אכן, רבקתי היקרה,

הרצל היה  נעול על מדינה ליהודים, וליהודים בלבד.

ואין בה מקום לכל מי שאינו יהודי...

אבל, הרצל כתב את הדברים האלה שם, באוסטריה, ושם אנשים צריכים להיות בני אדם,

לא לשאול עד דת ולאום... כלומר, לא לרדוף יהודים.

ראייה סלקטיבית הייתה לו.

ולגבי החלק השני של תגובתך,

אני עדיין מקלידה ביד אחת, והיד השנייה עדיין נפוחה וכואבת.

יש לי אצבעות כמו נקנקיות שמנות. 

זה יכול המשך זמן ממושך, כל נאמר לי, אז בינתיים היד תלוייה על תלי כדי  להקל על הכאב...

בחג היינו אצל עידית, וחזרתי הביתה עם מטעמי החג, שאתענג עליהם כל השבוע.

שיהיה לנו שבוע טוב, שקט ורגוע, 

שולחת לך חיבוק של יד אחת, אבל הוא חזק חם ומלא אהבה אליך,

רבקתי היקרה והאהובה.

.

אוייש ... 

כן, לוקח זמן עד שאין עוד כאבים ועד שהנפיחות יורדת. 

טוב שחזרת עִם מטעמי חג מאצל עידית. 

תודה רבה-רבה-רבה על החיבוק, נוריתי יקירתי, נוריתי 

היחידה. 

שבוע שקט, הלוואי!, 

וחיבוק עדין-עדין לךְ. 

שלךְ, <לב>

רבקה הקטנה, הנודניקית.

---