רָאִיתִי אוֹתָם:

זועק: ראית אותם לעיני הבזים להם מרפדים בתאותם המעמלנת. תודה רבה לך רבקה היקרה, מועדים לשמחה.

זה לא פשוט לעבוד את הדת וגם הדתיים נתונים ללחצים רבים למכביר בשל עבודת הדת, לחצים חברתיים מצד המגזר שלהם. מכאן שעבודת הדת לא יותר פשוטה מלשתף. יש לזכור גם שיש דתיים שכן עובדים ומשרתים בצבא. את הנורמות החברתיות לרוב קובעים אותם אנשים מקובלים בחברה, בעלי הכוח מבלי לקחת בחשבון את זה שיש גם אנשים שיש להתחשב בהם.

.

דני, יקר, ברשותך, ועִם בקשַׁת סליחתך ממראש: 

אַתָּה "מערבב חלב בבשר" -  

לעבוֹד אֶת הדת;

דתיים שעובדים לפרנסתם;

דתיים שמשרתים בצבא; 

קביעת נורמות חברתיוֹת: מי קובע;

בעלי הכוח שאינם מתחשבים בחלשים. 

אגב: אני נצר-צאצאית לשתֵּי משפחות של רבנים ידועים,

כולל קביעת הלכוֹת, כּוֹלֵל-לְצַד קביעַת תֵּאוֹרֶמוֹת במדעֵי

המתמטיקה ועוד במדעים (גם מצד אָבִי, גם מצד אִמִּי). 

אגב נוסף: 

כדאי ורצוי לךָ לקרוא מאמרים ברשת, באינטרנט. 

יעזור לךָ להפריד בין תחומים ולהבין יותר אֶת מה שמעניין 

אותךָ. 

תודה רבה על שיתוף הרהוריךָ, דני יקר. אני מקווה שתרמתי 

לךָ הבהרה כלשהי. <לב>

רבקה

---

.

דני, עליי להרחיב סעיף, לנוחותךָ, כשתחפש ב-גוגל: 

נורמות חברתיוֹת - ניסוחים אפשריים: 

כיצד ומתי נקבעוֹת הנורמות החברתיות; 

או: 

[מה הם] התנאים הדרושים/הטובים לקביעת נורמות 

חברתיות;

כיצד נוצרים התנאים למיסוּד נורמות חברתיוֹת חדשות;

או:

נורמות חברתיוֹת: מיסוּדָן [או: מיסוּד הנורמות החברתיוֹת];

אני מקווה שעזרתי לךָ. תודה שוב. <לב>

רבקה

---

ואין נביא בשער

המסר המרכזי של השיר הוא העלמות השוליים – הערים, השכונות, הרחובות והאנשים שנשכחו מהתודעה הציבורית.
השיר מבטא ביקורת חברתית חריפה על אלו שמרופדים ונעימים בחייהם (ה"מרופדים בתאוותם המעומלנת") ומתעלמים מהשכבות השקופות והכואבות של החברה.
הילדים "שנשמטו משמותיהם" מדגישים את אובדן הזהות, המקום, והערך של הקבוצות החלשות.

זהו שיר של עֵדוּת שקטה אך נוקבת, שמעוררת אותנו לראות את הבלתי נראה — את אלו שלא זכו למקום במפה, אבל ראויים מאוד שייראו.

שיר נוקב ועוצמתי כתבת רבקה יקרה.

מועדים לשמחה

שמוליק

וכולם נכנסו לתעשיית האבדון

ארץ אוכלת יושביה 

בתוכנו הצרה 

כמה כואב 

הם היו כאן, וראו אינם כאן יותר.

את ראית ערים נכחדות

אנשים מאבדים את זהותם

וילדים, שאינם ילדים יותר,

פעם אמרנו עליהם שהם - זומבים.

ואני ראיתי בסוף את השליטים,

שמנסים ליצור חברה חדשה...

חברה שמשועבדת להם.

מפחיד.