אל תשאלוני יותר

השיר מתאר את השואה כחוויה אישית ומתמשכת, שאינה רק היסטורית אלא חיה ופועמת בדור ההמשך. אתה גדלת עם זיכרונות הכאב של הוריך ונושא תחושת טראומה שעוברת מדור לדור. בשלב מאוחר יותר, נוסף כאב עכשווי – שואת ה- 7 באוקטובר , רצח ילדים ואובדן בארץ – שמעמיק את התחושה שהשואה לא תמה, אלא משנה צורה.

הכאב הלאומי והאישי שזורים יחד. הטראומה ההיסטורית של השואה לא פגה, אלא ממשיכה לחיות בנו דרך זיכרונות, פחדים ואירועים עכשוויים – והיא חלק בלתי נפרד מהזהות שלנו.

תודה אודי היקר  על השיר המרגש והכואב.

סופ"ש שקט

שמוליק

את סיפורי השואה המזעזעים אתה זוכר מילדותך. גדלת עליהם. אך כיום לבך חווה שואה אחרת, נוראה ומזוויעה. ה-7 באוקטובר שינה את חייך, חיי כולנו. עצוב כל כך. 

זועק: היום יש שואה אחרת, היא פה בארץ למרבה הצער. תודה רבה לך אודי היקר, יום טוב. חזק ואמץ לך ביום קשה זה, יהי זכרם של הנספים בשואה ברוך. שנדע ימים טובים.