קרבת דם

ק   ר   ב   ת       ד   ם   /   עמירם פאל

            לדוד היה מרתף בביתו, מרתף בצורת מבוך, שזכה רק פעם בשנה לביקורם של בני אדם כלשהם. במרתף זה הכין האחיין מבעוד יום את כל הדרוש – מים, מלט, לבנים וכלי בניה שונים. מזימתו הייתה ברורה – לשכר את הדוד עדלאידע, לדחפו לפינת הכוך במרתף ולסתום את הכוך בכלים ובחומרים המוכנים. הדוד העשיר כבר כתב את צוואתו בה הוא הוריש לאחיינו, שאר בשרו היחיד, את כל רכושו ולאחיין אצה השעה וההזדמנות לכך ניתנה.                                                                    

            בהגיעם למקום ביצוע הרצח דחף האחיין – הרוצח את דודו אל תוך הכוך. בשארית כוחותיו, בעוד אדי היין משתלטים עליו יותר ויותר, הוא החל לבנות את הקיר שיחסום את דרך הדוד לחירות, הקיר שיביאהו לעושר.

            הרוצח מרח בקפידה את כף המלט האחרונה. כל שכבות המלט הקודמות כבר התייבשו. הוא פנה בעליזות החוצה, כאשר נוכח לפתע מה עשה. קירות הכוך האפל סגרו עליו מכל עבר, החומה שבנה כבר הספיקה להתייבש ומעברה השני הפיג הדוד השיכור את יינו, בשינה עריבה.

ס   ו  ף